אבא שלי יכול לזרוק חפצים (טוב כולנו בני אדם לפעמים מתעצבנים אבל יש גבול אדום שלא עוברים) ויכול לדבר אליה מלוכלך ולא יפה ואמא שלי גם יכולה לדבר אליו לא יפה העניין הוא שאני בבית הרווקה היחידה בבית אין לי כרגע אחים או אחיות בבית שחווים את מה שאני חווה וגם העניין הוא שאחרי שהם מדברים לא יפה אחד לשני פתאום הם מדברים יפה אחת לשני כאילו מה יפה לא הייתי אומרת יפה הייתי אומרת רגיל מדברים רגיל כאילו כלום לא קרה ואני שואלת את עצמי כאילו מה רק אני פה שקלטה שעברתם גבול ומשחקים אותה שזה בסדר ומצד שני אני מרגישה שאין לי דוגמא אישית בבית לגבי 1. זוגיות בריאה ו2. בחירת בן זוג שבריא ונכון לי לנפש ולגוף
ובגלל הדברים האלה אני ממש מרגישה שאני נופלת בין הכיסאות כי אני לא מבינה אם זה בסדר התנהלות שכזו כי 10 או 30 או שעה אח"כ הם מדברים כאילו הכול סבבה ולא קרה כלום אז לפעמים אני שואלת את עצמי אולי זה בסדר אם אחווה את זה בבית שלי קיצר בלבלה רצינית לא מבינה מה נכון פה מה לא נכון פה בעיקר שהם מדברים מזעזע אחד לשני ואחרי "דקה" מציידי זה יכול להיות גם יום אבל זה לא העניין כאן העניין כאן הוא שאני לא מבינה מה זו זוגיות ככה בכל בית בישראל או שכולם מטוטמים ומפגרים או שאולי אני המפגרת כאן קיצר לא מבינה מה קורה לי למה מבינה מה ההתנהגות של הורי לגיטימי או לא לגיטימי ומצד שלישי גם אני לא יודעת איך לבחור את הבן זוג שלי כי אני לא יודעת מה נכון ומה לא נכון יכול מאוד להיות (אגב אני בחורה סופר רגישה) שאני אמצא בחור טוב לב שמתעצבן (כמו אדם נורמלי ונורמטיבי) ואני יחשוב שהוא ייחצה את הגבול (מבחינתי! לכל הפחות!) אז שוב כמו שכתבתי למעלה אין לי מושג מה נכון ומהלא נכון מרגישה שלא כיוונתי הכוונה או כיוון נכון אשמח לעצות תודה רבה לעונים ושנשמע רק בשורות טובות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות