אני אדם שנחשב מכוער ודוחה לכתחילה. מה שגורם לי לתחושה של לא ראוי, לבוש מוזנח וכאלה, ומביא אותי להמנעות והסתגרות ממערכות יחסים. חשוב לציין שהדברים אינם פרי דמיוני, אני נתקל בהקנטות ובמילים משפילות במשפחה, מאחיותיי, בתחנת האטובוס מאחורי הגב, או בנשים צעירות שעוברות לידיי ברחוב ומיד אחרי שעוברות אני שומע גיחוך קל. אין לי צלקות או משהו יוצא דופן. אני פשוט מכוער. סוג העור שלי מתחת לכל ביקורת, ניסיתי אלפי קרמים לא עוזר, גם אי אפשר לטפל בזה כל הזמן בסבלנות אין קץ ובהתמדה בשביל שהעור יראה סביר. יש לי צמיחה נוראית של הזקן, לכן אני תמיד משאיר מגולח אבל זה לא בדיוק תורם לעור. צורת הראש מבחינת גנטית גם לא מי יודע מה, מבנה פנים משולש כזה אם אתה מבין קצת בזה. בקיצור. דוחה. ועוד פרט, אני נמוך לגילי. אני לא יפרט לך איזה הקנטות אני מקבל וזה משהו שאני סוחב די הרבה זמן. בזמן האחרון, זה כבר מעיק כשאני במקומות הומי אדם עוברים לידי, אני לא מסוגל ליצור קשר עין לשנייה ומנסה להעסיק את עצמי עד שזה יחלוף זה גורם לי לתחושת אשמה ובושה ולהיות עם ראש נפול. ומאוד חסר אונים בעניין הזה, ניסיתי ליצוק בתוכי תוכן פנימי, חוכמה, שמעתי אלפי הרצאות כמה יופי זה לא הכל בחיים, ואנשים שכתבו לי בצורה אנונימית שהכל יהיה בסדר. אבל הדבר רק מחמיר אצלי מבחינה נפשית וכשאני קם בבוקר ורואה את עצמי במראה, השכל מבין “הכל לטובה” – אבל הלב נקרע לחצי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות