אני הולכת להגיד דברים שאולי לחלק מהאנשים ישמעו קשים , או מוגזמים, אבל זה באמת מה שאני חושבת ומה שאני מרגישה, והמחשבות האלה מבוססות על דברים אמיתיים שקורים כל הזמן.
נתחיל בזה שאני לא מאמינה באהבה או בחברות אמיתית. נכון, אני מאוד רוצה להאמין שקיימת אהבה טהורה אמיתית כמו שרואים בסרטים אבל זו לא המציאות. אין אהבה. הכל מבוסס על אינטרסים. אפילו אינטרסים שלא מודעים אליהם, אבל הם קיימים. אני באמת מאמינה שברגע שנעלם האינטרס- נעלמת האהבה או- נעלם הקשר. (לאו דווקא בזוגיות)
לדוגמא.. כשהורה מביא ילד לעולם יש לו אינטרס. הוא רוצה מישהו שימשיך את השושלת שלו. הוא רוצה מישהו שיסעד אותו ויטפל בו לעת זקנה. הוא רוצה להגשים את החלומות האבודים שלו דרך הילד שלו. הוא רוצה להרגיש שיש מישהו שתלוי בו ומחזיר לו אהבה.
המון אינטרסים.
בזוגיות- כל אחד מבני הזוג רוצה להרגיש נאהב. רוצה להרגיש מחוזר, נחשק. רוצה לקבל טפיחות על השכם. רוצה לקבל חיזוקים לאגו. רוצה סקס. רוצה ביטחון כלכלי. יש עוד הרבה...
אני באמת מאמינה, שברגע שכל האינטרסים האלה יעלמו כך גם יעלם הקשר. אולי לאט, ובהדרגתיות, אבל בסוף יעלם.
קשרי חברות- כל אחד רוצה מישהו לצאת איתו לבילויים. מישהו להעביר איתו את הזמן. מישהו שיקשיב לו וייעץ לו.
הכל תמיד סובב סביב אינטרסים גם אם הם מוסווים יפה בנתינה הדדית ובמילים טובות....
מייאש אותי לחיות בעולם הזה. אין כאן שום דבר טהור ואמיתי. הכל בולשיט מזוייף .
איך יוצאים מההרגשה הזאת? זה נוראי. אני באמת לא סומכת על אף אחד ולא נותנת לאף אחד להתקרב אליי בגלל זה. לא נותנת לאף אחד לראות את הנשמה שלי.
תמיד מוכנה לפגיעה. תמיד מחכה למכה. די. כמה אפשר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות