אוקיי אז אל תשפטו בבקשה.
יש מישהו שהתחלתי לדבר איתו בן 21 מתנהג כמו בן 18 והוא ערבי , פעם ראשונה שאני מדברת עם מישהו ערבי באותה צורה שאנחנו מדברים כי אני באמת שונאת ערבים , ככה גידלו אותי מצטערת.
זה לא מישהו מהשטחים או ממדינות ערב, הוא מהמרכז ויש לנו חברים משותפים שהם אפילו חברים די טובים, אבל אני עדיין לא פגשתי אותו.
אף אחד לא יודע שאנחנו מדברים אבל התחלתי להרגיש כל מיני פרפרים כשהוא שולח הודעה , הוא גם תמיד מחמיא לי ומפרגן ואל תגידו ״ככה זה הם מחמיאים מפרגנים ובסוף מרביצים״ אני יודעת שככה זה עובד אבל אני בחיים לא קיבלתי יחס כזה ממישהו.
גם היו כמה פעמים שאמרתי לו שלא מתאים הקשר הזה ובסוף נשברתי וחזרנו לדבר, גם היום כתבתי לו שאני רוצה שנהיה ידידים וזהו והוא אמר שאין לו זמן לזה ושאין כזה דבר ידידים.. אז לא דיברנו , הוא מחק את השיחה שלנו (זה נמחק אוטומטית אצלי גם) וירדו לי כמה דמעות והייתי בשוק מעצמי ונתתי לעצמי מכה בשביל להתעורר על החיים שלי ולשים לב טוב טוב על מה אני בוכה!
ואז הוא ראה לי את הלייב באינסטגרם שפתחתי ואז שלח לי שוב הודעות והסכים לזה שנישאר ידידים אז שאלתי מה קרה פתאום התחרטת והוא אמר שהוא מכבד את הבקשה שלי ולא מזלזל בי ושאין לו הרבה ידידות אבל שזה יהיה חבל בשבילו אם הוא יפסיד אותי כי הוא מספר לי הכל ושמה שיהיה יהיה כי גם לא נפגשנו ואמר שניפגש זה תלוי בי אם ארצה כמובן.
אני רוצה להבהיר את זה שביחד אנחנו לא נהיה! (ואני גם לא מתכננת לפגוש אותו כי אין לי למה)
הוא מעביר לי את הזמן ונותן לי יחס שהיה חסר לי.
אני פשוט רוצה לדעת איך להעלים את הרגשות האלו ובאמת לדבר איתו כמו ידיד רגיל לגמרי!! שנגיד ויקרה מצב שלא נדבר אז שאני לא אהיה עצובה שוב (ולא להגיד לי להפסיק לדבר איתו כי שוב, אנחנו רק מדברים ואני לא מתכננת להפגש)
ורציתי גם לדעת אם זה שאני מדברת איתו ככה עם לבבות וזה זה נחשב התבוללות? (שוב, גם לא נפגשנו ולא נפגש) אני לא רוצה שתגידו לי סתם שכן כדי להתרחק ממנו, אני רוצה את האמת בבקשה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות