יצאתי עם מישהו מהבסיס לפני כשנתיים, הכרנו עוד מלפני פשוט שהוא וחברה שלו נפרדו (פרידה כי טסה לחול) אז התחלנו יותר לדבר, היינו חברים טובים כאלו יודעים הכל כזה אחד על השניה וכו. ואז התחיל להיות לנו מן קטע רציני (יותר משיכה מינית) שכבנו כמה פעמים ואז הכל דעך כזה. משהו אצלו לפחות נעלם ואז הוא רצה לעצור כי לא רצה להתקדם עם זה. כן רצה שנשאר בקשר אבל לי היה קשה עם זה, ממש נקשרתי גם. כמה חודשים שלא דיברנו בבסיס, חזר קשר של רק סקס (מה שנקרא אני כנראה לא התגברתי) עבר כמה חודשים השתחררתי ונגמר קצת ברע.
לאחר שנה באזרחות כל אחד לדרכו, הוא שלח הודעה כזה, רצה שננסה שיהיה משהו שהוא רציני. בהתחלה אמרתי לא כי למה שאני יעשה את זה לעצמי כבר ממש נעלם לי ממנו והיה לי טוב.
ואז אחרי כמה ימים אמרתי כן.
אנחנו גרים גם רחוק.
הוא בא אלי דיברנו ישבנו צחקנו. שבוע אחרי יצאנו למסעדה. ועוד שבוע לעוד מסעדה (משהו שבכלל לא היה לפני כלומר ״לצאת״) הרי רק בצבא הכל קרה.
כל שאר השבוע אנחנו עובדים ומדברים כל היום.
הבן אדם נראה באמת שהוא השתנה שהוא דיי התבגר לעצמו אני באמת רואה את זה יותר רציני השאלה אם זה יכול להיות? אם הפעם לא עובדים עלי ואני תמימה.
ואמא שלי מכירה את מה שהיה ומה אגיד לה? אני מרגישה כאילו היא תשנא אותי, תתאכזב ממני.
היא יודעת שהייתי נורא פגועה ממנו תקופה ארוכה.
האם זה נשמע טעות שניסיתי איתו משהו? וכמובן טוב לי איתו עכשיו (כן היה לי חסר בן אדם שידאג לי) וכנראה זה יעלה שלב ואני כבר אצטרך לספר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות