איך לפתח מוטיבציה, להפסיק להיות עצלנית ולדחות הכל לרגע האחרון?

תמיד שיש לי משהו שאני צריכה לעשות ואני לא רוצה לדוגמא לימודים בעיקר אני מתחילה למרוח את הזמן. נגיד בשישי הקרוב יש לי מבחן ממש חשוב במתמטיקה ומעבר לשיעורים הפרטיים בקושי תרגלתי ואין לי מושג מתי השאלה הזו תעלה, אבל נכון לעכשיו זה יום שלישי. אני פשוט מתחילה להתקע בפלאפון מלא זמן ולפרוטוקול אני לא ממש מכורה לפלאפון יחסית לבני נוער אחרים בגילי ממוצע השעות שלי נחשב נמוך (נע בין 4 ל4 וחצי שעות, אני יודעת שזה לא מעט בכלל אבל רוב הילדים בגילי נמצאים שש ומעלה וחוץ מזה יש ימים שבהם אני שעתיים וחצי אז המצב שלי בסדר יחסית), קיצר אני נתקעת שם ממש הרבה זמן ואם אני מוציאה את הפלאפון מהחדר אני מתחילה לפצל את הקצוות המפוצלים שיש לי בשיעור או סתם לשרבט ולפעמים נתקע לי שיר בראש ואז זה מחרפן אותי ואני לוקחת את הפלאפון כדי לשמוע אותו ונראה לי שמובן לאן זה מוביל. כן אז גם יש לי הפרעת קשב וריכוז מאובחנת ואני לוקחת ריטלין אבל האמת שאין לי מושג עד כמה הוא עוזר... לקחתי בהתחלה מינון נמוך יותר וזה בקושי השפיע ואז העלתי מינון ובימים הראשונים זה השפיע אבל עכשיו אין לי מושג אם זה בכלל עדיין אפקטיבי וחוץ מזה בלי שום קשר הוא משפיע בין 6-8 שעות ונגיד אם יש לי יום פרודוקטיבי בבית ספר נגיד מקצועות כמו מתמטיקה או צרפתית וכו אז אני לוקחת בבוקר ואז עד שאני חוזרת הביתה נשארו לי עוד שעה שעתיים של השפעה במקרה הטוב, אז עוד משהו שמפריע לי ללמוד בנוסף לדחיינות והעצלות שלי. עכשיו נגיד אני יושבת על השולחן ומנסה להתחיל לפתור נגיד ואז לפעמים אני מתחילה פשוט להתעייף רק מלראות את זה ואז אני הולכת לבזבז עוד איזו שעה על מנוחה וגם שאני חוזרת לא יודעת אין מוטיבציה גם אם אני מכריחה את עצמי. ועוד משהו, בעיקר במתמטיקה אם אני לא מצליחה אז זה מתסכל אותי נורא. אני ב5 יחל כיתה י ותכלס יש לי יכולות מתמטיות מספיק טובות כדי להישאר שם, כולם אומרים לי את זה, אפילו המורה הפרטית כי התפיסה שלי בהרבה נושאים יחסית מהירה. אמנם כדי לא לרדת משם אני צריכה להשקיע הרבה מאמץ, ואני רוצה לעשות את זה כי חבל מאוד שרק בגלל עצלות אני ארד למרות שאני יכולה יותר. אבל זה מסתכל מאוד המקצוע הזה, וברגע שאני יושבת על תרגיל מלא זמן ולא מצליחה גם עם עזרה נגיד או פותרת הוכחה שלמה או משהו ומגלה שזה לא נכון, זה אשכרה יכול לגרום לי לבכוץ וזהו נגמר התרגול להיום או במקרה הטוב לשעתיים הקרובות. וגם נגיד במקצועות אחרים, שרציתי להגיש טיוטה חדשה לתלקיט בלשון נגיד שהכנתי עבודה בהיסטוריה שהדברים האלו לא לוקחים יותר משעה וחצי מקסימום גג שעתיים, דחיתי את זה לרגע האחרון (או במקרה של התלקיט לבערך 3 חודשים אחריי הטיוטה הראשונה כי יש לנו עד מאי להגיש את התוצאה הסופית) ואז אחריי שאני עושה את זה אני כזה "וואי זה לא היה כזה נורא, למה דחיתי את זה ככ הרבה?" . בקיצור זה ממש מעיק. וניסיתי הכל, לעשות לעצמי לוח זמנים או מטלות ואף פעם לא עמדתי בזה, להרחיק מסכים, כמו שאמרתי גם להכריח את עצמי, ללמוד עם מוזיקה, הכל... ושום דבר לא עובד. הדבר היחיד שעובד זה שמישהו לומד איתי או לפחות נמצא איתי בחדר ויושב לי על הראש כדי שאלמד, מניסיון זה מאוד עוזר. אבל הבעיה היא שזה לא אפשרי שמישהו ישב לי על הראש תמיד 24/7. אבל הבעיה היא שזה לא תמיד זמין לי ואני רוצה גם ללמוד בעצמי מיוזמתי בלי שישבו לי על הראש. בקיצור מה לעשות? איך להפסיק להתעצל ולדחות? שנה הבאה אני נכנסת לשנת בגרויות ואני צריכה להתעורר על החיים שלי...