היי לכולם!
אני ובת הזוג שלי כבר קרוב לשנתיים ביחד.
שתינו ביסיות, והיא מבוגרת ממני בכמה שנים. גילוי נאות, אני אף פעם לא הייתי עם גבר עד הסוף,היא לא יודעת על זה, אבל אני כן נמשכת אליהם גם. (למה לא הייתי? זה כבר נושא לדיון אחר אבל בגדול איזה שהוא חשש פנימי)
בכל אופן, הקשר בינינו הוא טוב, אבל יש דבר אחד שקצת גורם לי לתהות להמשך.
הרבה פעמים יוצא לי לשמוע חוויות מיניות שהיא חוותה וסיפורים מהעבר שלה. ולי אין את זה. אף פעם לא היו לי גם חיי חברה רוויים, לא הייתי מאלה שהולכים למסיבות או יוצאים ומשתכרים כל סופש עד הלילה. אולי כי זה אף פעם לא עניין אותי כל כך ואולי כי אף פעם לא היו לי חברים לצאת איתם לשם ו"להיגרר למקומות האלה".
לא הייתה לי כמות פרטנרים/ות כמו שלה ולפעמים מהסיפורים שלה אני רוצה גם. אני תוהה אם אני לא מפספסת דברים בגילאי ה 20 שלי שכבר לא יחזרו מן הסתם, עם כל שנה שמתקדמת לה..
אני אוהבת אותה מאוד אבל לפעמים כל סיפור כזה גורם לי למעין ''התכווצות בלב ותחושת אכזבה''.
זה אופף סביבי ממש ביומיים האחרונים עם כל האירועים של יום עצמאות בעיקר והמפגש עם החברים שלה והסיפורים הללו שחוזרים על עצמם.
היא שמה לב לזה וסיפרתי לה חלקית, כמובן שאני לא רוצה להפיל איזו פצצה. והיא שאלה אם אני מרגישה שאני נתקעתי איתה. אני לא חושבת ככה כי הבחירות שלי נעשות באופן יומיומי ואני נשארת בקשר, אבל לפעמים אני תוהה ביני לבין עצמי אם אולי באמת נתקעתי איתה ואני שם כי נוח ולא חוויתי דברים אחרים ולכן אני לא מכירה גם.
מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות