שלום לכולם, לפני 8 חודשים התארסתי, הייתי בטוח שזהו מצאתי את עצמי ואת אשתי לעתיד, היא בוכרית.
באמת שבאירוסים ההורים שלי ממש עשו בזבזו אלפים כדי לשמח אותה, ממש וככה זה גם היה נראה.
היה חיבור משפחתי די טוב גם כיון שאנחנו ממוצא גרוזיני.
חשוב לציין ששהורים של הבחורה גרושים, הסיבה לא הייתה ברורה, האבא נשויי שנית פלוס שלש ילדים בחו"ל, האימא שלה נכה ממש. אבל זה לא הפריע לנו ממש לא, עצמנו את העיניים כי הבחורה הוכיחה שהיא בסדר.
אחרי הארוסים כל אחד חזר למקומו, וחיכינו לחתונה שנדחתה בגלל הקורונה.
חשוב לציין שאנחנו מחו"ל אז לא פגשתי אותה חצי שנה מאז האירוסים, בגלל שלא הייתה כניסה לארץ.
במשך הזמן הזה פנקנו אותה שלחנו לה מתנות קנינו עשינו ממש, כל שבוע כמעט.
אני ממש הקדשתי לה את הזמן, ממש לדבר איתה להרגיע אותה.
עד שסוף סוף תכננתי ליסוע לארץ, אבא שלה שמע על זה, הוא אמר שאם לא אפגוש אותו אין שום חתונה, הלכתי לראות אותו, אני לא יודע בחיים לא הרגשתי חיבור אליו, הוא היה מבזה אותי כזה, ומההתחלה מנסה להשתלט על כל דבר.
הבת שלו תמיד תפסה את הצד שלו, לא היה אכפת לה מה אני מרגיש מה עושים לי, היא הייתה כאילו כל דבר מובן מאליו.
בסוף מצאנו אולם, האולם לה היה בסדר בשבילו יותר מידי לא במרכז, הוא מצא משהו אחר, וניסה לעשות קומבינה על הגב של ההורים שלי ולהרוויח עליהם כסף. אבא שלי גילה זאת והוא אמר שאחד הצדדים יצטרך לקחת על עצמו את כל החתונה, או אנחנו או הם, הוא התעצבן קטע קשר, אוסר לדבר בין המשפחות.
והכי פוגע שהבת שלו הכי פגעה בי ממש התקשרה כאילו לא רה כלום וזהו אני לא קיבלתי את זה בזבתי 10 חודשים מהחיים שלי 10 חודשים, שימחתי אותה עשיתי לי והיא דו פרצופית.
אבא שלי רוצה שנוריד ראש שוב, אני ממש לא יודע מה לעשות, אני מרגיש מבוזה, אבא שלה אמר לנו שאני לא ראוי לבת שלו,
ואני אפילו רציתי להתאבד מל שלא עשיתי את זה מה אתם חושבים??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות