אני חייל משוחרר, בן 23 (השתחררתי לפני כמה חודשים)
מרגיש שאני הולך לאיבוד, חושש לפספס את הרכבת.
מצד אחד אני השתחררתי משירות צבאי מלא לפני 4 חודשים בגיל דיי מאוחר (התגייסתי בגיל 20 בגלל פטור) ומצד שני אני מעוניין להתחיל מכינה קדם אקדמית על מנת להתקבל לתואר במדמ''ח בספיר.
אני הסיפור הקלאסי של ''נוער בסיכון'' שפרש מהלימודים בכיתה י' והסתבך עם המשטרה וקיבל פטור מהצבא.
ברוך ה' התקבלתי למכינה קדם צבאית ובזכותם ובזכות עצמי הצלחתי בסוף להתגייס לצבא ולעבור שירות סופר משמעותי.
לקראת סוף השירות התחלתי קורס תג''ת (תעודה גמר תיכונית) והשלמתי על חשבון המערכת 12 שנה''ל ממשרד החינוך.
כרגע אני מממן לעצמי מורה פרטית למתמטיקה לקראת מבחן כניסה שיש לי למכינה ובכללי, להצליח כמו שיותר לצמצם פערים לקראת התואר שאני מאחל לעצמי להיכנס אליו.
התקבלתי לעבודה שהשכר שאני מקבל הוא באיזור ה9,400 ש''ח נטו.
תפקיד שלא מוצאים כל יום ובזכות הידע שלי באנגלית והרזומה הצבאי שלי התקבלתי.
ברגע שאתחיל את הלימודים, אני לא אוכל לשלב את התפקיד הנוכחי שלי ואצטרך לעבור למשרת סטודנט (כמעט 50% הבדל בשכר) וחשוב לציין שאני מתחזק את עצמי כלכלית לבד.
מה אתם הייתם עושים ? אני לא מעוניין ''לאבד'' את המוטיבציה להתחיל ללמוד ולהישקע לחיים הרגילים בגלל שאני מרוויח מעל הממוצע של הסביבה שאני חיי איתם כרגע ''אוו אני מרוויח באיזור ה-9,000 ש''ח ? ככה אוכל להמשיך לבנות את החיים שלי ללא שום השכלה ונטו להיסמך על אותה חברה בה אני עובד'' דבר שאני סולד ממנו - מי מבטיח שלא יפטרו אותי במידה ויהיו קיצוצים עוד כמה שנים ? אני אדם ריאלי ופגשתי לא מעט אנשים שחוו את זה על בשרם וכאב לי בכאבם.
בכל מקרה - אני מתלבט אם לדחות את שנת הלימודים על מנת לחסוך במשך שנה כסף.. זה ישפיע על הגיל שבו אני אתחיל ללמוד ובחשש שגם על המוטיבציה.
אשמח לקבל את דעתכם בנושא.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות