למה ההורים שלי פגעו בי כל כך קשה?

טריגר פגיעה מינית ועוד
.
.
.
.
.


נולדתי לכת כמו הכתות שאתם רואים בתקשורת פה ושם. עברתי התעללויות הכי קשות מה"הורים". יצאתי איכשהו בערך בגיל עשרים ומשהו ועשיתי הרבה מאד טיפולים, שיקום ודברים אחרים. היום אני בן 35 ורק מתחיל להרגיש שאני "חי". כל השנים הנפש שלי הייתי כמו בתוך משהו סודי / לכוד / תא סגור. ורק עכשיו אחרי כל הטיפולים והכל אני מרגיש שהנפש "מסכימה" לצאת ולהתחבר אלי שוב.
אני לא יודע איך להסתכל על כל השנים האלו. 35 שנה זה לא מעט. וזה "השנים הכי טובות" כמו שאומרים על שנות הילדות, הנעורים וכו'.
זה כמו שהייתי בסוג של כלא נפשי 35 שנים. זה תחושה לא קלה להרגיש את זה.
הגוף לא אותו גוף כמו בנערות, המחשבות והכל - כלומר הכל יותר בוגר והכל. לא שזה רע, אבל זה "רע" כשהיה פספוס של כל השלבים שהיו אמורים להיות.
בקיצור אני מבולבל נורא. זה כאילו 35 שנה בכלל לא הייתי אני. מישהו / משהו אחר שלט בי.
לא יודע מי הייתי בכלל.
ואיך עכשיו אני אמור "להתחיל לחיות"?
אין לי הרבה כסף בכלל (כאשר לאחרים בגיל שלי יש כבר חצי בית, ילדים, תארים וכל מה שרגיל שיהיה בגיל 35), אין לי ממש ניסיון עם המין השני, אין לי הרבה ידע. זה כאילו שמשהו "נתקע" אי שם בגיל 1-2-3 איפשהו ורק עכשיו המשהו הזה יוצא ועכשיו מה?
וזה מצחיק אותי כל הטיפולים של ה-CBT והדומים שאומרים 12-16 פגישות חחח.
כל כך הרבה שנים ושיקומים קשים מאד. צריך לחפור ולהוציא מהנפש כל כך הרבה משקעים, רצונות, רגשות לא טובים ועוד ועוד ועוד.
אני לא יודע מי אני. התרגלתי להיות "משהו" שבכלל לא אני. ה"אני האמיתי" שלי היה מוחבא ומוסתר כל כך הרבה שנים.
חבל, ב-35 שנה הייתי יכול לעשות כמה וכמה תארים, כמה וכמה ילדים, אולי להיות משהו לא רע בצבא. לא יודע - לא חסר דברים שאפשר לעשות עד כזה גיל.
לא יודע בדיוק מה אני מנסה להגיד, ואני יודע שהכתיבה מבולבלת, פשוט כותב בלי לחשוב כרגע.
כואב לי שה"הורים" שלי עשו לי כל כך הרבה נזקים קשים מאד.
כאילו אם הייתי נפגע טרור או משהו הייתי מקבל הרבה סימפתיה, פיצויים, הכרה וכל מה שמקבלים, ובצדק כמובן.
אבל במקרה כמו שלי, מי שלא עבר כאלו דברים לעולם לא יבין, והרבה רק יגידו דברים לא לעניין בלשון המעטה.
כאילו מה עשיתי ל"הורים" האלו שהיו צריכים להזיק לי כל כך הרבה?!
סך הכל נולדתי, ועוד בגללם - זה נדמה שהם עשו כל מה שהם יכולים (עד עצם היום הזה אגב שאני בכלל לא בקשר איתם, הם עדיין מנסים לפגוע בי, להשחיר את השם שלי, להכפיש אותי אצל אנשים שמכירים אותי ועוד) כדי להרוס אותי ולהשמיד אותי כמה שרק אפשר.
איזה מין דבר זה?
לא חייבים להיות הורים מושלמים, כל הורה בטח טועה פה ושם. אבל מפה ועד לגילוי עריות, התעללויות קשות מאד מכל הסוגים. כאילו מה נסגר? מה עשיתיייי??!!!????
כולה הגעתי לעולם, שוב, לא "באשמתי" או משהו, זה בגללכם. רק רציתי לחיות, להתחבר לעצמי, לעשות מה שאמורים לעשות בעולם וזהו. איך הגעתי לכזה מצב שאתם מתעללים בי כל כך קשההה??!! מה עשיתי?! איך פגעתי בכם בדיוק?
ותאמינו לי שאני בן אדם טוב, נחמד, רגוע - כלומר מילא אם אולי הייתי שובב על או משהו או ילד בעייתי, לא שזה מצדיק משהו כמובן אבל רק נניח נניח נניח רק לצורך העניין, אבל באמת שאני ממש לא כזה. לא מושלם כמובן... אבל ממש לא בעייתי, אפילו ממש ההפך.
שולח בלי לקרוא שוב ולערוך כי קצת בבלבלה עכשיו, מקוה שיצא בסדר פחות או יותר.