טוב אז היה לי חבר שנתיים, אני לא אפרט על הקשר כי זה לא משנה ככ. נפרדו לפני חודשיים וחצי ומאז הכל פשוט מוזר. הוא נפרד ממני בטענה שהוא לא מסוגל להכיל עוד בן אדם בחיים שלו ולהיות בזוגיות ושהוא יכל להישאר איתי כי זה נוח וכי הוא אוהב אותי אבל זה לא פייר כלפיי. מאז שזה קרה אנחנו נפגשים כל פעם שאני יוצאת הביתה לפעמים אצלו לפעמים אצלי, כן אנחנו גם שוכבים אבל אני יודעת שלא בגלל זה הוא נפגש איתי ואני לא סתם תמימה. אנחנו מדברים המון, צוחקים ביחד, רואים סרטים, שומעים מוזיקה ומכינים אוכל ביחד. אם אני יוצאת עם חברים במיוחד כשמדובר בבנים הוא שואל המון שאלות לגבי אם התחילו איתי או אם הייתי עם מישהו וברגע שבטעות פלטתי משהו על זה שמתחילים איתי הוא לא הסכים להעביר נושא שיחה עד שאני לא אסביר בטענה ש״נו לא משנה לי סתם זה מעניין אותי״. הוא גם אמר לי שמבחינתו ברגע שאני אהיה עם מישהו אחר זה יפסיק והוא אומר שלו אין כלום. שאלתי אותו אם הוא נפגש איתי כי זה נוח וברגע שזה יפסק ננתק קשר. הוא אמר שלא, שפשוט כיף לו איתי. אנחנו מדברים גם בטלפון, אני מתקשרת הרבה כשאני בבסיס כי קשה לי והוא עדיין ממלא מקום גדול אצלי. היה שבוע שהחלטתי לקחת ממנו צעד אחורה לראות איך זה (סגרתי שבת שזה עזר) ובסוף הסגירה הוא התקשר ושאל למה לא יצרתי איתו קשר ואם אני חושבת שאני לא מעניינת אותו. נראה לי פירטתי מספיק.. אני פשוט לא יודעת מה לחשוב או לעשות כי מאוד כיף לי וטוב לי איתו אבל בכל זאת יש ימים שהוא יכול להגיד שלא בא לו ובכל זאת אני נורא אוהבת זוגיות והוא נפרד ממני כי הוא לא בנוי.. מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות