אני לא אשקר, החיים שלי די בסדר. אבל עדיין כואב לי. עדיין כל דבר מצליח לשבור אותי. לרסק אותי. אני תקועה על העבר של עצמי יותרמידי, אני יודעת את זה, אבל אני לא יכולה להשתחרר ממשהו שממשיך לכאוב לי.
אני פוגעת בעצמי כבר שנה, מאז שאני קטנה עם הפסקות ארוכות של שנים. אני לא מסוגלת להפסיק כי זה משהו שאני כבר אוטומטי ברגע שנופל עלי עצב.
אני יכולה להיות כל כך מאושרת אבל בו זמנית כל כך מדוכדכת. כל כך לקוות שאני לא אקום בבוקר. כי אני באמת לא רוצה.
אני יודעת, אני יודעת שזה ישתפר ושזה יחמיר לפני שזה יסתדר.
אבל באמת שכל כך כואב לי. באמת שכל כך נמאס לי לסחוב את כל זה. את כל מה שקרה לי. פשוט אין לי כוח.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025