שלום, אני בת 22, בתולה. אני יוצאת עם מישהו כבר 4 חודשים וזה מאד אינטנסיבי. הוא היה ידיד שלי לפני שהתחלנו לצאת, התנתקנו לתקופה לאחריה החלטנו לנסות לצאת יחד.
יש לומר שבהתחלה, בתור ידידים היתה בינינו כימיה מאד טובה. הוא רצה שנצא אך אני לא יכולתי לראות אותו כבן זוג.
היו לי כמה קשרם בעבר, אחד מהם קשר ארוך ורציני. תמיד הרגשתי שאני מרכז העיניינים בקשר, הכל סובב סביב הנוחות ההנאה והסיפוק שלי ואהבתי את זה. הייתי מסופקת בקלות ומגיעה לפורקן מלא. הרגשתי נחשקת מאד.
עם איתי המצב קצת שונה. אנחנו מתנהלים בצורה די שווה, וברמה היומיומית אני אוהבת את זה. אך במיטה זה קצת שונה. הוא לא נוגע בי נכון. גם לא בנשיקות וליטופים. רק לעיתים נדירות אני מרגישה בנוח עם המגע שלו. כשהתחלנו לצאת היתה המון תשוקה בינינו וחשבתי שהוא ישתפר עם הזמן, אבל זה הולך וניהיה חמור יותר. אני לא גומרת עד הסוף, ולכן יוזמת מעט. לפעמים אף נרתעת. הוא פשוט לא עושה את זה נכון, אני לא יודעת להסביר למה.
אני כבר מעדיפה לגעת בעצמי, זה מאד לא אופייני לי.
מרגישה שהוא לא מבין אותי. לא רואה אותי. זה גורם לי להרגיש דחויה. למרות שיודעת שהוא מאד מאוהב...
אני מאד אוהבת אותו בשלב הזה ולא רוצה לוותר, הוא הפך לחלק משמעותי בחיים האישיים שלי, לא רואה את עצמי בלעדיו. (יש לי יחסים מורכבים עם יחסי מין, ואני רוצה את זה איתו. אני סומכת עליו. אבל הגוף שלי לא.)
אני מנסה להסביר לו איך והוא לא מבין, בכל מה שקשור לזה- אנחנו הפכים. זה נעשה מביך עבורו ואני חושבת שעדיף לא לפגוע לו באגו עוד.
אני ממש מיואשת.
מה עושים?
תודה רבה לעונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות