לפני יותר משנתיים, בפעם הראשונה, התאהבתי במישהי. פעם ראשונה שחוויתי רגש כזה ולמשך הרבה זמן. לקח לי זמן עד שהבנתי את זה והפסקתי להדחיק. קשה לי עם זה מאוד. מאז נמשכתי לעוד ועוד בנות.. ואף פעם לא לבנים.
עד אז בנות לא עניינו אותי אבל גם בנים לא, זה הגיע בפתאומיות.
אבל איכשהו אני עדיין לא בטוחה מה אני. אני גם לא שלמה עם עצמי. אני כועסת על עצמי, לא מקבלת, כואבת את זה. כואבת את זה שאני שונה, כואבת את זה שאין לי מושג איך הולך להיראות העתיד שלי, עם מי ואיך בכלל אני הולכת לצאת עם זה מול הקרובים אליי שלא יודעים כלום. אין אף אחד שקרוב אליי שאני מרגישה שאני יכולה לספר לו, כולם יסתכלו שונה, כולם ישפטו, לכולם זאת תהיה הפתעה. אני לא רוצה להיות שונה. אני לא רוצה לאבד אנשים בחיים שלי, את החברות שלי, הן יתרחקו ממני. עכשיו הסכמתי לאחת החברות שלי להכיר לי מישהו, אני מנסה להבין מה אני מרגישה אליו ואין בי כלום. הוא חמוד אבל לא נמשכת. כל מה שעובר לי בראש זה שהוא לא מעניין אותי. אף בן פשוט לא מעניין אותי. וזה מחרפן אותי ואני מרגישה שונה מהסביבה שלי ואני משתגעת מזה. אני כאילו ממש כועסת על עצמי שככה אני מרגישה, יותר נכון לא מרגישה. ואין לי מושג מה להגיד לו, מה להגיד לחברות ולכולם.
אני יודעת שעם כמה שלהורים שלי יהיה קשה הם בסופו של דבר יקבלו את זה, אבל אני לא רוצה את זה, אני לא רוצה לצער אותם, לא רוצה שהם יחשבו עליי שאני ככ מוזרה ושונה ואני מפחדת ממה שיקרה.
ובקשר לחברות, אני באמת לא יודעת מי תישאר וכמה הקשר יישאר. בבקשה אל תגידו לי שמי שחברה אמיתית תישאר כי אני מבינה את זה אבל זה לא עוזר לי. אני לא רוצה לאבד את הקשר שיש לי איתן כי הן חשובות לי.
אני אפילו לא מצליחה לדמיין את עצמי אומרת את המילים האלה בקול לעצמי אז בטח שלא לאחרים.
אני כבר לא בטוחה בכלום, במה נכון ומה לא ואני כל כך מבולבלת.. זקוקה לעצות ממי שיכול לתת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות