אני בתקופת חלת די ארוכה אני בן אדם שעבר קצת דברים בחיים שלו חזרתי בשאלה ויצאתי מהארון כביסקסואלית התחלתי את החיים מחדש, הבנתי מה זה להרגיש אווטסיידר ולבד כבר בגיל מוקדם. הכרתי חברים בעבודה ובשירות חלקם טובים חלקם טובים פחות יצאתי עם הרבה מהם, עם חלקם אפילו טסתי ובתקופה הזאת אני מרגישה נעל כאילו אני כלום אני לבד כל כך אני שולחת הודעות לחברים והרבה מסננים אותי.. מי שחשבתי שהוא החבר הכי טוב שלי (לפחות הרגשתי ככה) טסנו ביחד היינו בתחת אחד של השניה אותו "חבר" מעביר אותי תקופת סינון ארוכה של כמעט 8 חודשים ובפעמיים שהוא ענה לי הוא אומר לי אני בתקופה חרא.. אני גם לא חופרת לו שלחתי לו בהתחלה כל חודש, חודש וחצי מה שלומו הוא אפילו לא ענה לי בסדר והוא היה מהחברים שכל יום מדברים איתי. שלחתי לחברה אם היא רוצה לצאת בנחמדות יתר כי דיברנו על זה מתי שהוא והיא גם מסננת אותי.. עוד חבר טוב שלי שגם יצא לנו לצאת ולטייל ביחד גם מסנן אותי. זה כל כך משפיל אני רוצה לחיות אני רוצה לצאת לנשום אוויר אבל זה יותר גרוע שאנשים פשוט לא מוצאים אותך מעניינת ואני אחת המצחיקות ואני יודעת שכיף איתי חווינו הרבה.. אני באמת בוכה בגלל זה איך איך אפשר לסנן? אי אפשר להגיד הכל טוב.. פחות מסתדר... או לא נוח לי לדבר.. מצדי תגיד נמאס לי ממך אבל כשמסננים אותי אני מרגישה שאני אפילו לא שווה יחס אני לא מעניינת.. מרגישה שאין לי חברים באמת וזה נכון...איך לצאת מזה? איך לא לצאת יותר פטתית אפשרי בכלל שבגילי אני אמצא חברי אמת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות