אני משוחררת כבר שנה, אני יודעת שלעזור ולהקשיב לאנשים זה מה שאני רוצה לעשות בחיים, אני בטבעי מנתחת אישיות לכל אדם בחיי וחוץ מלימודי פסיכולוגיה ואולי קרימינלוגיה שום דבר אחר לא מעניין אותי. הבעיה היחידה היא שאני חושבת שאין לי מספיק חוזק נפשי כדי להתמודד מול פושעים ועבריינים ולעומת אנשים טובים שבאמת צריכים עזרה ובגלל זה הפסיכולוגיה יותר מושכת אותי.
אבל כולם יודעים שללכת ללמוד פסיכולוגיה זה מלחמת ההתשה (או מלחמת ה11 שנים).
מי שלא יודע, חייב להשלים תואר שני בפסיכולוגיה כדי להיות פסיכולוג, תואר ראשון זה 3 שנים שחייב להוציא במבחנים 90+ ובסוף התואר לעשות מבחן מתאם לתארים מתקדמים וגם אם עברתי רק 15 מתוך 150 סטודנטים נבחרים לתואר השני.
התואר השני הוא 4 שנים שהם גם התמחות באיזה בית חולים או מחלקה פסיכיטרית ובישביל להתקבל בכלל להתמחות צריך מלגה, ואין מספיק מלגות לכולם, רוב הסטודנטים מחכים שנתיים בישביל רק להתקבל להתמחות ושלא נדבר על המבחן הסמכה, אני לא מצליחה לראות את עצמי מצטיינת ולסיים את זה אבל עדיין אני אוהבת כל כך את הנושאים שקשורים למקצוע ולא רואה את עצמי עוסקת במשהו אחר, עצות?
פסיכולוגים? סטונדטים בתואר שני? ראשון? ללכת על זה או לא להתחיל בכלל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות