מאז בערך כיתה ג' אני שונא בית ספר, המצב שלי היה ממש גרוע בכיתה ח' ואז בכיתה ט' עברתי לעיר אחרת ולבית ספר אחר, כמעט ולא הגעתי לשיעורים וחצי מהתעודה הייתה ריקה, לפני הסגר הראשון הבית ספר אמר שיש לי 3 שבועות למצוא בית ספר אחר, ואז בא הסגר אז כולם שחכו מזה, מאז הסגר הראשון (כמעט שנה) לא הייתי בשיעור אחד, לא הייתי באף זום.
לפני כמה חודשים באמת החלטתי סדרי עדיפויות, והבנתי (זה לקח הרבה זמן) שאני רוצה תעודת בגרות, ובנוסף לזה יצאתי בשאלה, (בית דתי לאומי) אז ביקשתי לעבור לבית ספר חילוני ולעשות בגרות כמו ילד נורמאלי, העייריה והבית ספר החליטו שזה תירוץ ואני לא יעשה כלום באמת, מה שיצא זה שעכשיו אני במצב של נשירה, בלי ידע של מתמתיקה בערך מכיתה ט, אנגלית כמעט דובר (מהיוטיוב כמובן) ובערך כל שאר המקצועות אני די גרוע.
קצת סיבות למה אני במצב הזה:
לא הבנתי כלכך שבגרות זה חשוב עד שראיתי שכדי לקבל גרין קארד צריך בגרות, ואני רוצה לעבור לארהב אז..
הבית ספר הדתי הוריד לי את כל החשק.
לא כלכך יש לי חברים בשנתיים האחרונות.
יש לי 5 אחים, אז אני לא מקבל תשומת לב.
הקשר עם ההורים שלי נוראי, בעיקר עם אבא.
בגלל היציאה שלי בשאלה, אז גם התחלתי לחשוף את דעותי בבית (פוליטיקה, אלוהים, מדע וכדו) ואז יוצא שיש הרבה ריבים.
בגל כמות האחים אז גם פחות יוצא לעשות דברים כיפיים למשל: כל המשפחה המורחבת קבעו אירוע קטן של על האש, אז ההורים הלכו בלעדינו כי אין מקום באוטו, בחיים לא הייתי בחול, כבר שנתיים לא יצאו לחופשה, ובאמת המצב בבית לא כייפי.
אני רק רוצה לתקן הכל, אבל זה נראה שהכל אבוד.
תודה לעוזרים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות