אני מרגישה כלכך רע.
אני כלכך בודדה ולא יודעת איך להמשיך.
אני מרגישה שאני במעגל שלא אצא ממנו בחיים תמיד אני מנסה להכיר אנשים אבל תמיד יהיה להם את מי שהם מעדיפים על פני.
מבחוץ אני הבן אדם הכי מצחיק זורם קליל וחברותי והחיוך לא יורד אבל מבפנים אני מתפרקת אני בוכה כל לילה כלכך קשה לי להיות לבד כל הזמן ולהעמיד פנים שזה בחירה שלי.
כל פעם אני מתפללת שלא יתנו נגיד עבודה בזוגות ואם נותנים שהמורה תבחר זוגות.
אף אחד לא רואה את המצוקה הנפשית שלי ואני אבדתי כל חשק לחיות כמה בן אדם יכול להיות לבד, הייתי בשלושה בתי ספר יסודי שונים בגלל מעברי דירה ואני חושבת ששם התחילה הבעיה אני כועסת על אמא שלי שלקחה אותי בכיתה א׳ מהחברה הכי טובה שלי והעבירה אותי לעיר שאני לא מכירה ובבית ספר החדש ואף אחד לא דיבר איתי והייתי ילדה שתמיד מחייכת ורוצה לשחק ואז אחרי שכבר היה בעיות לסמוך על אנשים אז בכיתה ו׳ הייתי ביסודי אחר ושם הכרתי חברות ואהבתי כל רגע שם אבל עברתי לחטיבה אחרת מהחברות שלי ובחטיבה כל פעם הייתי בשלישיה של ״ חברות. הכי טובות״ שכל אחת מהן נטשה אותי ותמיד הייתי הגלגל השלישי עכשיו אני בתיכון שלקחו את כל הבנות שעוד הייתי איתן בסדר והפרידו אותי מהן ועכשיו אני בכיתה שכל הילדים הח בחבורות שלהם ואני לא נכנסת לאף אחת מהן אני באמת לא יודעת מה לעשות,
זה משתפר?
איך יוצאים מזה?
אם קראתם את הכל אני מאוד מעריכה אותכם, תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות