אני יצרתי בלגאן...יש לי חבר כבר קצת יותר משנה. אנחנו לא הכי מסתדרים. אנחנו שנינו אימפולסיביים רגשניים ולא יודעים לקרוא אחד את השני מספיק טוב כדי לדעת איך לסגור ריב. לאחרונה היה לנו ויכוח סוער שנגמר כמעט בפרידה בגלל שאמא שלי שמעה את הויכוח. הוא אמר בכעס שהוא רוצה שנעשה הסכם ממון ושצריך להיזהר מנשים רמאיות...עכשיו חשוב לי לציין שאין לי מושג מאיפה זה הגיע. הוא אחר כך תיקן ואמר שזה היה בצחוק אבל זה לא היה מצחוק זה היה מכעס אמיתי עליי. אנחנו לא גרים ביחד אין תוכניות כרגע לחתונה כדי לדבר על נושא כזה והדרך שבה הוא ניסח את זה הייתה ממש מגעילה וזה מה שעיצבן אותי ואת אמא שלי ממש ששמעה קצת מהשיחה אז סיפרתי לה מה קרה. היו מקרים בעבר של צעקות שהתחילו מהצד שלו ואני באמת לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה להרגיש מסכנה ולבכות למישהו אבל כשדיברתי עם אחותי על מקרים כאלו היא כעסה והיא שונאת אותו עד היום. אמא שלי כועסת ממש על המקרה האחרון ואבא שלי לא חושב שהוא מכבד אותי מספיק. היחידים שאוהבים אותו הם הסבים שלי כרגע. הכל מסובך ומרגיש לי שגם אני חיממתי את האווירה סביבו ואין לי מושג איך אני יכולה לתקן. בעבר אמא של חבר שלי ואני לא הסתדרנו. היא לא אהבה אותי כל כך אבל אני דיברתי איתה ואמרתי לה שאני רוצה לגרום לדברים לעבוד ושהיא לא חייבת לאהוב אותי פשוט שנכבד אחת את השניה. אבל הוא ממש לא רוצה לדבר עם אמא שלי ולהסתדר איתה והיא לא תראה נכונות מהצד שלה כי היא לא חושבת שהוא טוב בשבילי עכשיו. אני לא יודעת כמה הקשר הזה טוב בשביל שנינו אבל אני כן גם רוצה להאמין שדברים ישתנו. אנחנו כן אוהבים מאוד וזה קשה באמת לחשוב על פרידה ואני לא רוצה שזה יגיע מההורים. אני ממש תקועה בין לבין ולא בטוחה מה לעשות....יצרתי מצב מבולגן ולחבר לא אכפת. אני לא רוצה לחכות שדברים ישתפרו או להיפרד. יש לזה פיתרון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות