אהלן!
לפני שנתיים ממש התאהבתי במישהו, אהבה מיוחדת כזאת. לא ממקום חיצוני, פשוט אהבתי אותו בגלל התכונות שלו. הרגשתי שאני ממש מכירה אותו, את האישיות.
ולפני חודשיים בערך, הוא התארס. תאמת שזה שבר אותי, הייתי בטוחה שאני לא סתם אוהבת אותו. באמת הרגשתי בתוך תוכי שיקרה עם זה משהו.
גם תמיד הייתי מדברת על זה עם חברה שלי, הייתי אומרת לה שאין מצב שזה יקרה ושאני סתם ממשיכה להכאיב לעצמי, אהבתי אותו באמת, ועדיין אני מרגישה חיבה אליו. והיא תמיד היתה אומרת לי שזה אפשרי ו6 שנים זה לא הפרש כזה גדול, ובאמת הצלחתי לשכנע את עצמי שזה הגיוני ובע"ה זה יתממש, ומסתבר שלקב"ה יש תוכניות אחרות.
בהתחלה היה לי ממש קשה ולאט לאט הבנתי שזה מה שהיה צריך לקרות..
אבל אז בא עוד מישהו, אותו סיפור, תמיד מתוסבכת. איכשהו אני תמיד אוהבת אנשים לא רלווטנים, גדולים ממני..
והפעם זה מישהו מפורסם יחסית, ואני לא רוצה שהוא יחשוב שאני אוהבת אותו בגלל הפרסום, כי הוא באמת נכנס לי ללב.. ואני לא אוהבת גברים בגלל מראה חיצוני, יש לי נטייה לחשוב שאני מכירה את הבן אדם שאני מתאהבת בו, את התכונות שלו, את האישיות שלו- למרות שבתכלס אני לא יודעת עליו כמעט שום דבר.
ונמאס לי לטחון את הראש שלי, כל פעם מחדש אני מכניסה את עצמי לתוך זה.
ולא בגלל שאני צריכה להתחתן או ממהרת לחתונה, אני בסהכ בת 16.. אבל זה קורה לי בטבעיות.
בלי רצון להתאהב, באמת!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025