שלום,
אני משרת בצבא כבר שנה וממש ממש קשה לי. בתור מלש"ב התמיינתי לעתודה האקדמית והתקבלתי, אך ברגע האחרון קיבלתי התקף חרדה מהקטע שצריך לחתום על שלוש שנות קבע והחלטתי לוותר על המסלול. בעקבות כך שיבצו אותי לתפקיד כללי שממש לא תואם את היכולות והכישורים שלי.
אין לי ממש חברים בבסיס ואני שונא את התפקיד שלי. הדברים היחידים שמחזיקים אותי הם שרוב היום אני לא עושה כלום (כי התפקיד שלי חסר תועלת) וזה שאני יוצא כל יום הביתה. כשמבקשים ממני לבצע תפקידים ולישון בבסיס אני מרגיש מאוד בודד ואומלל.
אפשר לומר שהגעתי עם רקע נפשי בעייתי עוד לפני הגיוס, וכבר בטירונות שלחו אותי לקב"נית ומשם לפסיכיאטר. הוא שאל אותי אם אני רוצה לצאת מהצבא ושיקרתי לו שלא. האמת היא שאני מאוד רוצה לצאת מפה, אבל אני מפחד מההשלכות העתידיות של המהלך הזה. השאיפה שלי לעתיד היא לעבוד בהייטק, ואני מפחד שאם אגיד בראיונות עבודה שלא שירתי בצבא, יפלו אותי לרעה (כן, אני יודע שזה לא חוקי, אבל כולם יודעים שהתופעה הזו מתרחשת ואין באמת דרך לאכוף חוקים נגד זה).
לאחרונה הרגשות השליליים שלי מתגברים ואני חש ייאוש וסבל רב. המפקד שלי החליט להתנכל לי (הוא רוצה לשבץ אותי לשמירה בשבת כי הוצאתי גימלים ביום שהייתי אמור לעשות שמירה) וזה גורם לי לחרדה ולדפיקות לב מואצות.
באמת שנשבר לי מהמקום הזה, אני רוצה לצאת מפה ולקבל את החיים הקודמים שלי בחזרה. אני יודע שאם אני ארצה אני אוכל לצאת מהצבא בלי קושי רב (בגלל הרקע הנפשי שציינתי והעובדה שהייתי אצל פסיכיאטר). קראתי המון חומר על הנושא ואני מכיר כמה אנשים שעשו את זה. נשארו לי עוד שנה ו-8 חודשים לשירות ואני לא יודע אם אצליח להחזיק פה כל כך הרבה זמן בלי להתמוטט.
מה לדעתכם כדאי לי לעשות?
תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות