אהלן כולם,
אני סטודנט למתמטיקה בסמסטר א' באחת האוניברסיטאות הגדולות.
אני סובל מדיכאון כבר תקופה די ארוכה שרק הופך הכל לקשה יותר. היו לי נפילות די רציניות לאורך הסמסטר אבל כל פעם איכשהו הצלחתי לסגור פערים ולהמשיך לסחוב. הציונים שלי במבחני אמצע אפילו די גבוהים.. אבל אני שוב מוצא את עצמי בנקודת שבירה. כבר כמה ימים שלא נגעתי בחומר ואני מתחיל תקופת מבחנים. לא יודע אם ריאלי לסגור את הפער. מרגיש לי שהסמסטר עומד ללכת לפח ושדי חרבנתי לעצמי את התואר. יותר מהכל מרגיש לי שאני לא במקום הנכון. אני לא עד כדי כך מתחבר למתמטיקה ולא מאמין שאשרוד את הקורסים המתקדמים. מה שמוביל אותי למחשבה שאם כבר לפרוש אז כמה שיותר מוקדם וחבל על הזמן. אני כל הזמן שומע שלכולם קשה, אבל עוד לא שמעתי על נפילות כמו שאני חווה וזה רק מחזק את התחושה שכל זה פשוט לא בשבילי. מצד שני חוץ ממדעי המחשב אין כלום, והדגש על כלום, שאני מעוניין ללמוד. הבעיה היא שגם במדעי המחשב המתמטיקה לא פשוטה בכלל ואם זה לא עובד פה זה כנראה לא יעבוד גם שם.
אני חושש שאם אפרוש יש סיכוי טוב שכבר לא אלמד בכלל.
מצד אחד, לוותר זה הפתרון הקל. מצד שני, אני באמת חושב שייתכן שאני נלחם מלחמה אבודה..
פותח כאן בתקווה לשמוע דעות אובייקטיביות מאנשים זרים..
תודה מראש לטורחים להגיב..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות