ולפני שמישהו יכתוב שזה רק בזמן הקורונה...
*זה לא* אני מרגישה ככה הרבה מאוד זמן. כאילו יש לי תחביבים (סייף) אבל זה לא זה.
אני רוצה סכנה, אני יודעת שזה נשמע מטומטמם אבל אני לא יודעת איך להסביר את זה...
כאילו אני קמה כל יום לאותה שגרה ומעבירה את אותו יום כמה שאני יכולה ומחכה שהוא ייגמר, אבל כאילו הימים שאחרי זה לא שונים.
אני חיה בלי מהות...
יש לכם עיצות מה לעשות?
ואל תכתבו דבריפ כמו למצוא תחביבים חדשים או לחקור דברים שמעניינים אותי בגלל שאני ניסתי כל תחביב אפשרי (ספורט, בישול, ציור, נגינה, ריקוד, רכיבה על סוסים...)
כאילו אני רוצה לקחת סיכונים. אני רוצה להרגיש באמת התרגשות מהחיים...
מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות