בשבילו זה פרק ב' (יש לו ילד מנישואים קודמים) ולנו יש יש 2 ילדות משותפות. אני שונאת אותו שנאת מוות. התחלתי להרגיש אחרת אליו כשנתיים לאחר שנישאנו ובהדרגה זה הפך לשנאה יוקדת וברורה. הוא הביא 3 ילדים לעולם אבל הוא לא בנוי להיות אבא, הוא רואה בילדים שלו רק כמטרד, צועק עליהם , מתייחס חרא. הבן הגדול שלו ניתק עימו קשר והבנות שלנו למדו לא לפנות אליו בכלל כי הוא לא מתייחס כשהן מבקשות ממנו משהו. מהרגע שחוזר מהעבודה יושב עם הנייד שלו ואוי למי שמעז להפריע. עסוק בעצמו ובספורט שלו. אז למה התחתן פעמיים והביא ילדים? כי הוא חייב להיות כמו כולם, לא להיות יוצא דופן שחלילה לא ידברו עליו, לעשות וי על מה שכאילו צריך לעשות בחיים. המצב ביננו נוראי, מריבות קשות ואני כבר לא מדברת איתו ולא פונה אליו ואז הוא לא מבין למה ומנסה בכוח לפתוח בריב. אני כבר העלתי את עניין הגירושים, מבחינתו זו בושה להתגרש פעמיים והוא גם לא רוצה לשלם מזונות (בכללי הוא אדם קמצן שלחוץ על כסף, למרות שאני מכניסה סכום כסף בדיוק כמוהו והעליתי לו את רמת החיים).
אני תוהה מה טוב בשביל הבנות שלי? הורים גרושים (ראיתי כמה נורא זה היה לבן שלו שהיה בן 5 כשהם התגרשו) או הורים ששונאים אחד את השני שחיים ביחד. הוא מבחינתי בכלל לא פונקציה, אני שונאת אותו ברמות שלא ניתן לתאר אפילו. לא רוצה שום מגע איתו, שום סקס, נגעלת ממנו. אפילו לישון באותה מיטה איתו אני לא מסכימה ואני ישנה בסלון, כי הדוחה הזה עוד מעז לנסות לגעת בי פה ושם אחרי שהתייחס לכולנו ובעיקר לבנות שלנו בצורה מזעזעת.
המחשבה שלי היא מה יהיה הכי טוב עבור הילדות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות