טוב אז ככה שמי אור בן 22 מהדרום עם בת זוג מושלמת..
יש יגידו שאני דרמטי מדי וזה משהו שטותי נורא, אבל זה יושב עלי כבר כמה ימים ברמה שאני לא מתפקד בעבודה ולא בלימודים.
יש לי בת זוג שאני איתה 8 שנים, מגיל 14.. היא המגע הראשון שלי עם בעצם אישה באותה תקופה ילדה, הנשיקה הראשונה החיבור הראשון הסקס הראשון.
אני מרגיש שאני אוהב אותה ולא אפסיק לאהוב אותה בחיים שלי, ולא זה לא עוד סיפור אגדות. האהבה שלי אליה היא בעננים מהפעם הראשונה שראיתי אותה, בכינו ביחד עברנו המון קשיים ביחד, גם צבא יחד.
העיניים שלה מדברות אלי, אני והיא חברי נפש אמיתיים. בכל פעם שאני רואה אותה אני מתרגש כמו ילד קטן, היא הגדילה שלי הבגרות שלי המימוש העצמי שלי. היא האישה שאני הכי אוהב בעולם כי היא כל כך טובה, עדינה ומעולם לא הייתה עושה לי דבר כזה. בקיצור קשה מאוד להמחיש מה שיש לי ולה בידיים.
לפני כמה ימים התחילה איתי מישהי, לא יודע איך אבל דרך הוואטסאפ, בהתחלה נמנעתי מלדבר איתה ולבסוף נכנעתי ורציתי לראות מה הקטע שלה, התחלנו לדבר ולאט לאט לפלרטט עד שהרגשתי שאנחנו עוברים גבול במילים ומיד עצרתי את זה.
חשוב לציין שמעולם לא נפגשתי איתה, נטו דיבור שגם נעצר מבחינתי לא מאוחר מדי.
אני מתהלך כבר שבוע וקצת עם רגשות אשם מטורפים של למה בכלל עניתי לה והמשכתי לדבר איתה,אני לא רוצה את זה! לא היה שם שום דבר מלבד כמה מילים שנקטעו.. בכל מקרה אני מרגיש בוגדן נורא, שלא מגיע לה את זה ושאני אפס אמיתי.
אני כותב את זה עם דמעות כי היא אהבת חיי! אני יודע שזה לא משהו קריטי מבחינת הכלל אבל מבחינתי זה קריטי מאוד אני נתתי לדלת להפתח וסגרתי. השאלה שלי היא למה נתתי לה להפתח? מה יש לי? אני בטוח באהבה שלי אליה במיליון אחוז. מעולם לא הסטתי מבט והתעניינתי בבחורה אחרת, וגם לא בזו. האם זו הסקרנות? אני בוגד? אני לא מבין מה אני. צריך אתכם... היא האהבה הכי גדולה שלי ולא מגיע לה את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות