כשאמא שלי הייתה בהיריון איתי אבא שלי חלה בסכיזופרניה ועוד כמה מחלות כמו סוכרת ועוד.
מאז הוא מירר לה את החיים באותה תקופה, הוא היה עושה דברים מוזרים כגון לגרש אותה מהבית ואז להתקשר אליה ולשאול למה היא הלכה-דברים שחולי נפש עושים, ועוד המון דברים רעים שאמא שלי סיפרה.
אמא שלי לא עזבה אותו, ונשארה איתו. בגילאים קטנים הוא היה נוהג להרביץ לי ולאחים שלי לפעמים והוא היה טיפוס קר, מנוכר, כל הזמן בתוך הראש של עצמו.
מה שגרם לי הייתי מפחדת ממנו ועם הזמן כשגדלתי והבנתי שהוא בן אדם מסכן זה עבר.
הוא לא עובד וגם הוא הבן אדם הכי עצלן שהכרתי בחיים שלי...הוא ליטרלי לא עושה כלום. כלום. לא מנקה, לא מבשל, לא עובד, אפילו חיי חברה אין לו.
אמא שלי עובדת מהבוקר עד הלילה בשביל להביא לנו פרנסה, מבשלת ומנקה.
ועם כל זה, הוא גם היה מעז לצעוק עלינו ולהעביר עלינו ביקורת כשאנחנו לא מנקים\לא עושים דברים.
הוא פשוט אדם לא נעים.
אני שונאת אותו שנאת מוות. אני רואה אותו בתור בן אדם מוגבל ונכה, עצלן, מבוזבז שצריך פשוט למות וזהו.
הוא כל הזמן חי על גב של אנשים אחרים, על הגב של אמא שלי ושל הרווחה, הוא לא מילא שום תפקיד בבית ובחיים שלנו וגם האחים שלי לא אוהבים אותו.
לפעמים אני מאשימה את אמא שלי שנשארה עם בן אדם כזה נכה וטיפש ומיררה את החיים שלנו בילדות, וזה לפעמים מגיע למקומות של קללות כלפיה והמון העלבות.
המחלה התייצבה והוא כן בן אדם יציב יחסית-אבל לפעמים יש את הדברים הקטנים שהוא עושה שמעצבנים אותי ממש.
אני שואלת את אמא שלי למה היא לא מתגרשת ממנו והיא עונה שהיא אוהבת אותו והיא צריכה אותו ושעם כמה שהוא לא מושלם הוא עדיין אבא שלנו וזה תפקיד שאף אחד אחר לא יכול למלא, ושאני לא אבין.
אני לא רוצה שהוא ימות כי אני שונאת אותו, אלא כי אני רואה בו בתור נטל שלא יוצא מהחיים שלי והדרך היחידה שיצא זה אם הוא ימות.
סתם פריקה...אתם יכולים להגיב מה שאתם חושבים\לתת עצות\נקודות מבט שונות שאולי אני לא רואה\או סתם לתחזק אותי ולהגיד שאני צודקת כשאני שונאת אותו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות