תספרי לך איך את מרגישה למרות שרוב הסיכויים הם שהיא תסרב
הכל התחיל בכיתה ו׳, שתיינו ישבנו ביחד בכיתה, אני זוכרת שלא רציתי שהיום בבית ספר יסתיים בכלל, כי רציתי להיות איתה כל הזמן, שנאתי הפסקות, כי בהפסקות חברות שלה היו באות לשולחן שלנו ומתחילות לדבר איתה, וקינאתי נורא, רציתי שהיא תהיה רק איתי. אני זוכרת שתמיד עזרתי לה להכניס ולהוציא ספרים מהלוקר, וזה היה החלק האהוב עליי ביום. תמיד רציתי לשבת לידה גם בספסל בהפסקות, רק להיות לידה סיפק אותי, רק לישמוע אותה מדברת איתי, היה מספיק בשבילי. ואז בכיתה ז׳, שתיינו באותו בית ספר, אבל כיתות שונות, בכלל לא דיברנו, לא היה שום דבר שקישר אותנו ביחד, ואפילו שהיינו הרבה ביחד ביסודי אבל זה היה רק בגלל שהיא ישבה לידי בכיתה, רק בגלל שהייתי עוזרת לה בשיעורים, או בלהתאמן למבחנים. אבל אין לנו שום דבר במשותף, בכיתה ו׳ היה מצב ששתינו ישבנו ביחד ופשוט לא היה לנו על מה לדבר, חוץ מלימודים- כלום ואני בטוחה שהיא הרגישה לא בנוח, גם באופי אנחנו לא דומות, היא בן אדם מאוד ציני, ואני ביישן (במיוחד לידה). אז בכיתה ז׳ בקושי דיברנו. בכיתה ח׳ כמעט בכלל לא דיברנו, ועכשיו בכיתה ט׳. ביום הריאשון בלימודים, היא הסתפרה, ולא יכולתי להפסיק לחשוב כמה יפה היא ניראת, כל פעם שאני רואה אותה הלב שלי מתמלא בפרפרים. לפני כמה שבועות הייתה לי איזו עבודה יחד עם ידידה מהכיתה והידידה הזאת היא חברה טובה של הקראש שלי, אז היינו שלושתינו ביחד, אני כל כך שמחתי להיות איתה, לדבר איתה, אחרי כל כך הרבה זמן. אני אוהבת כל דבר בה, אפילו את התכונות הלא טובות שלה אני אוהבת, אף פעם לא אהבתי מישהי/ו כמו שאני אוהבת אותה. אבל...אני בטוחה ב95% שהיא בכלל לא מעוניינת בי. אני לא יודעת מה לעשות...כדאי לי באמת לנסות לשחרר אותה?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025