היי,
לאחרונה הכרתי בחור שאנחנו ביחד ב4 חודשים האחרונים מוגדרים כזוג,
הוא בן 30 ומאוד רואה את עצמו מתחייב לקשר של מגורים ומשפחה בעתיד..
ההורים שלי ביקשו להכיר אותו אז הכרתי ביניהם,
לאחר ההיכרות דיברתי עם ההורים שלי שאלתי מה הם חושבים עליו, מה דעתם וכוי
הם ישר אמרו לי שהוא גדל במשפחה ממעמד סוציו אקונומית נמוך, והוא חי בילדותו בשכונה ירודה ובתנאים מינימליסטיים ושבגלל זה כדאי לי לחתוך איתו בהקדם והם לא רואים משום בחינה שאוכל להתקיים איתו בהמשך מבחינה כלכלית
(דהיינו שלא נוכל לקנות דירה כזוג צעיר בישראל).
חשוב לי לציין שההורים שלי חיים במעמד סוציו אקונומי ממוצע וכן יכולים לדאוג לי במענק כספי לקראת הזוגיות עם השותף שאבחר לעתיד, (אבל רק להשוות את הסכום עם מה שהוריו ייתנו ולא אקסטרה)
לכן הם טוענים שאיתו ספציפית יכולה להיות לי בעיה בעתיד...
בנוסף לכל הוא לא עשה תואר (עוד משהו שההורים שלי רואים בעין מאוד לא יפה וביקורתית) ואומרים שזאת גם סיבה מוצדקת שהוא לא יוכל לפרנס בכבוד:(
אני כן שמתי לב בהתחלה שיצאתי איתו לכל הנתונים האלה, זה נכון שלא יכולתי להתעלם מהם (בעיקר שהסביבה שלי מרגילה אותי לבדוק את הדברים האלה מאז ומתמיד), ולכן אני בחודש הראשון ממש התלבטתי מה לעשות איתו אם לפסול אותו שזה עוד טרי אבל איכשהו נשאבתי לתוך זה והוא כבש אותי בזה שהוא עצמאי מאוד, גר לבד עם שותף כבר כמה שנים, עובד בעבודה יחסית מסודרת, יודע לכלכל את עצמו, ויודע להחזיק בית (לנקות, לסדר וכו'), ונותן לי יחס מדהים, שאני באמת מאושרת איתו..
אני יודעת שההורים שלי מאוד שתלטניים וזה נכון, הם התערבו בכל מערכת יחסים שהייתה לי ולאחים שלי, ואפילו גרמו לפרידות..
לכן כרגע אני נקרעת עם עצמי, אמא שלי מתה שניפרד ואני רוצה להישאר כי פשוט כרגע טוב לי (אם לא היה לי טוב הייתי ממזמן עוזבת)
אם אחליט למשוך את זה בידיעה שאפרד ממנו בעתיד אני אפגע בו יותר ואעשה לו עוול, וגם אפגע בעצמי..
ואם אפרד ממנו עכשיו יכול להיות שזאת החלטה טובה אבל יכול להיות גם שאבין שהוא היה הגבר הכי טוב בשבילי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות