ביטחון עצמי נמוך במראה שלי

היי לכולם,
אני בחור בן 22. נורמטיבי, עובד בעבודה מצוינת לגילי, מתכנן ללמוד בשנה הבאה באוניברסיטה, מתחזק זוגיות ארוכת שנים מאז התיכון. יש לי הרבה חברים טובים, משפחה תומכת ובאמת - לא חסר לי כלום.
אני חושב שאני מצחיק מאוד ואינטליגנט. אנשים נוטים להחמיא לי על תכונות האופי שלי. אני שומע המון על כמה שאני מצחיק, חכם, חמוד וכריזמטי.
למרות זאת, יש בעיה שממש מטרידה אותי - אני פשוט נראה לא משהו. אני יחסית גבוה ויש לי חיוך יפה, אבל מעבר לזה, אני מרגיש נחיתות לגבי כל מה שקשור למראה החיצוני שלי מגברים אחרים.
אני קצת נראה חנון. לא מרשים פיזית במיוחד ואין לי פנים יפות.
בעבר באמת הייתי נראה נורא וגם חסר מודעות. בשנים האחרונות פתחתי מודעות, אומרים לי שבכל שנה שעוברת אני רק גדל ונראה טוב יותר ועדיין, לטעמי, אני פשוט מזעזע.
אני יכול להסתכל במראה שעות ולהתבאס מאיך שאני נראה.
אני מסדר את השיער באובססיביות ושוטף פנים.
אני יכול לדוגמא לא ללבוש סווצרט או סריג למרות שקר לי כי אני חושב שאני נראה נורא בהם (או הפוך לפעמים). יש תקופות שאני מרגיש חתיך הורס. אני יכול להסתכל במראה ולחשוב שאני נראה מעולה ולהסתכל אחרי חצי שעה ולחשוב שאני מזעזע.
חברה שלי אומרת שאני חתיך ונראה פי מליון יותר טוב מאשר כשהכרנו. אני מצד אחד מאמין לזה, כי באמת נראיתי נורא בעבר, אבל מהצד השני - אני חושב שעדיין אני לא אטרקטיבי.
עד הקורונה התאמנתי בחדר כושר. עליתי יותר מ20 קילו ונראתי יותר בוגר וחזק ועדיין הרגשתי שאני נראה נורא. כלום לא עוזר לי.
עניין המראה זה משהו שאני לא מצליח להרפות ולהשתחרר ממנו.
זה פוגע לי בביטחון בצורה משמעותית. אני עובר ליד גברים אחרים ומרגיש קטן, חלש ופגיע. המון פעמים אני מרגיש שבחיים לא אמצא חברה אחרת במקרה ונפרד.
אני ממש מפגין חוסר ביטחון מאוד חריף לגבי המראה שלי.
חשוב לי להבהיר - מעולם לא סבלתי מהצקות וכו. בתיכון הייתי פופולרי ועכשיו אני מקבל לפעמים תשומת לב מבחורות.
ועדיין - אני יודע שאני נראה לא טוב. אני לא חתיך שמשוכנע שהוא מכוער. אני אולי סביר שמשוכנע שהוא מכוער. אני יודע שאין הרבה מה לעשות אבל אני מת להשתחרר מההרגשה הזאת ופשוט לא מצליח.

חייב עצות..