שלום לכל הקוראים והגולשים
אין לתאר עד כמה אני מרגישה חרא. כמה שאני מרגישה שאני חוזרת לגיל 10, כשכולם צחקו עליי כי הייתי באה עם אותם בגדים כל יום. קראו לי ענייה בבית ספר ושלא הייתי בחול אף פעם ולא היו לי צעצועים כמו לכולם והיו צוחקים עליי על זה
ההורים שלי אנשים מדהימים, אנחנו עולים מרוסיה לא נולדתי פה, ובאמת שאני אוהבת את הארץ ועשיתי צבא. ואני חכמה!! אני לומדת במקום נחשב תואר בהנדסת נתונים שהוצאתי 700 בפסיכומטרי להתקבל לשם והתחלתי השנה
אני התחלתי לצאת עם מישהו בן 25, שהוא יליד הארץ הוא עירקי הוא סטודנט למשחק
מראשון לציון ובאמת התאהבתי בו ובאופי הכובש שלו אני מאוד אוהבת אותו והוא לא שטחי ולא דיבר בחיים על כסף
אמא שלו עובדת בעירייה ואבא שלו עובד בחברה מסוימת בתור מנהל תפעול או משהו כזה- אבא שלו יש לו רכב חברה ודלקן
תמיד התביישתי במצב של ההורים שלי אבא שלי מנקה ואמא שלי קופאית בסופר. ושניהם עשו הכל כדי שיהיה לי אוכל בשולחן והשקיעו לי כסף בלימודים בבית ספר!
אני מאוד מעריכה אותם היום
ואני באמת אוהבת את חבר שלי!! בהתחלה אמא שלו הייתה נחמדה אליי וגם אבא שלו.
בארוחת ערב אחת רצינית בשישי
אמרתי לה שהיא עובדת ברמי לוי- והיא אמרה אה מה היא מנהלת שם? ואמרתי לא היא קופאית.
באותו הרגע התחיל מטר שאלות - וכמה אחים אתם? ואמרתי 2
ואז היא שאלה במה אבא שלי עובד ואמרתי מנקה- ואז אמרה אז ממי קיבלת את הגנים של הלימודים??
והאבא שלו מתחיל להסתכל עליי מוזר.. והוא שאל אותי שאלה ממש מפגרת אם אני גרה בדירה שמיועדת לפינוי בינוי כי בצפון יש דירות כאלה ואמרתי לא ואז היא אמרה לי- הדירות בקריות זה ממש מחסנים שמעתי כל הכבוד שאתם מוכנים לחיות ככה ושאלה גם אם יש מעלית אמרתי שלא זה והיא אמרה "אה" והסתכלה עליי בגועל
הדירה שלנו ממש קטנה ואני מתביישת בזה ובגלל זה חבר שלי לא הגיע אלי הרבה ולרוב אני אצלו כי יש פרטיות
הרגשתי הכי לא נעים בעולם כאילו אונסים אותי בשאלות ואני אצלם בשישי בערב ואין לי לאן לברוח כי אין אוטובוס רציתי להעלם פשוט
ואמא שלו היה לה מבט מאוכזב בעיניים והוא כזה היה בטלפון כבר לא היה לו אכפת
באותו לילה אני שמעתי אותה אומרת לו - תגיד לי מאיפה מצאת אותה אתה נורמאלי?
והוא אמר לה - מה את רוצה אנחנו כמה חודשים יחד והיא אמרה לו -בסדר אבל אתה לא לשכת הסעד מה אתה מביא את העול הזה אתה עושה לאבא בכוונה? הוא יהרוג אותך אם תשאר איתה אתה כבר בן 26 מתי תהיה רציני? אתה לא ביטוח לאומי שתמצא לה מישהו מהאזור שלה אני לא רוצה שהיא תשן אצלנו יותר
ואז הוא צחצח שיניים והלך לישון ואני בכיתי בלילה עשיתי את עצמי ישנה אבל בתאכלס צוטטתי מהדלת מהצד
אני באמת הייתי בהלם גם מזה וגם מהתגובה שלה. אני יכולה להבין שהיא תכעס שהבן שלה לא יוצא עם מישהי יש לה כסף אבל להגיד שאני לשכת סעד?? אני בחורה !!! יש לי רגשות!! אני לא באתי לנצל אנשים- ואני גם בחיים לא ביקשתי כסף ממנו אני משלמת על עצמי תמיד אני באתי לארוחת ערב קניתי יין ב100 שקל ועוד בונבוניירה ב50 שקל כדי למצוא חן בעיניהם והרגשתי שדוקרים אותי פעם אחר פעם איך היא מעזה להגיד את זה עליי שאני עובדת מגיל 16 בשביל לחסוך ואני לא חסר לי כסף יש לי מעל 100 אלף שקל בחסכונות וההורים שלי לא בשום חוב או משהו כזה
אני לא יודעת איך בכלל להמשיך כבר עבר שבוע ובקושי דיברנו הוא גם לא הזמין אותי אליו בדרך כלל כל שבת שנייה אני ישנה אצלו בשישי שבת והפעם הוא לא הזמין והאמת לא בא לי לבוא גם ירד לי ממנו שהוא לא הגן עליי מולה ונתן לה ככה לשאול שאלות וגם שהאבא שלו נתן לי מבט כזה כמו של - כאילו עמדתי במבחן קבלה למשרדי ראש הממשלה או משהו כזה
אחרי זה בלילות בכיתי עכשיו קצת יותר נרגעתי אבל אני יודעת שגם אם נפרד הבן זוג הבא שלי יהיה איתו אותו דבר כי אנשים בגילי כבר מחפשים בית עם כסף ולנו אין
בעתיד יהיה לי הרבה כסף אני יודעת אבל תמיד יסתכלו עלינו בתור הרוסיה הקופאית מהסופר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות