בכל המערכות יחסים (שהיו לא להרבה זמן רק לכמה חודשיים) שהייתי בהן אף פעם לא ידעתי איך להראות לבן הזוג שלי שאני אוהבת ולהביא את הרגשות שלי ולא הייתי יודעת להגיד מילות חיבה כמו "חיים שלי" "מתה עלייך" תמיד היה לי מאוד קשה לומר זאת בקלות. זה פגע מאוד בבני הזוג שלי כי הם הרגישו שאני לא אוהבת וגם כשדיברו איתי על זה לא השתנה משהו אצלי אחרי כי לא ידעתי איך.תמיד היו נפרדים ממני בגלל זה ובצדק, אף אחד לא רוצה להישאר בזוגיות עם אדם שלא מרגישים ממנו אהבה וחיבה.
עם הזמן ניסיתי להבין את העומק של הדבר ומאיפה זה נובע, והבנתי שזה מכיוון שבבית אין יותר מידיי חום ואהבה מצד ההורים ואין תמיכה.
הבנתי שאני צריכה לשנות זאת בשביל עצמי.
לא מזמן הכרתי מישהו הוא היה מאוד מכיל ומבין אותי דואג והוא גרם לי באמת להרגיש אהובה ולאט לאט התחלתי להביא חיבה איתו עם מילים כמו "חיים שלי" "מתה עלייך" וזה באמת בא מהלב והרגשתי מאוד טוב איתו ושיש כימיה וחיבור טוב.
ואז באיזה שהוא שלב פיתחתי רגש ואני משום מה נסגרתי מבלי להרגיש, במקום שדווקא שיש רגש אז צריך יותר לאהוב, והוא הרגיש קרירות ממני ושאני כבר לא הכי מראה חיבה והוא ממש נפגע מזה ודיבר איתי על זה, אני לא הייתי מודעת לקרירות ששידרתי מבחינתי הכל היה רגיל כמו לפני אבל בגלל שראיתי שהוא נפגע ממני אז ניסיתי להתאמץ קצת יותר בשבילו וכנראה זה הצטייר בשבילו כמנסה לרצות אותו ושהראתי חיבה בסוג של בכוח, והוא הרגיש שהקשר מאולץ ושאני לא טבעית וכנראה גם ירד לו ממני ולא היה לו רצון כבר וכתוצאה מכך נפרד ממני.
אני לא יודעת למה אני נסגרתי פתאום וממה זה נובע, דווקא כשהצלחתי להביע חיבה למישהו פעם ראשונה פתאום נסגרתי כשהרגש צץ.
האם זה מצב טבעי שהראתי חיבה לפני כן ואז נסגרתי כשהתפתח רגש?
אשמח לעצות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות