לא.
אני ממש לא מבינה מה קורה לי בזמן האחרון עם גיל ההתבגרות, פעם הייתי הילדה החברותית והשמחה הזאת מלאת האנרגיה ועכשיו למרות שאני עדיין מנסה להתנהג ככה מול אנשים אני לא יכולה לבלות עם אנשים (לא כולל לימודים) ליותר משעתיים.
אני מרגישה שכול בחירה בחיי לא הייתה טובה עכשיו שאני מגלה את עצמי, החברות שלי הן לגמרי הפוכות ממני, פעם חשבתי שזה טוב אבל אני מבינה שאין לי שום דבר במשותף איתן, אפילו לא שיר אחד או ספר אחד (הן אפילו לא קוראות.. כשזה כול חיי).
כלומר חיי תמיד היו סביב ארבע דברים, מוזיקה, מדע קריאה וכתיבה יוצרת ולהן אין עניין באף אחד מהן, אל תבינו אותי לא נכון הן נחמדות ממש אבל יורדות עליי על הדברים שאני הכי הכי אוהבת, זה לא פגע בי כי זה סתם בין חברים אבל זה גורם לי לחשוב.
אני מבינה שאני אוהבת להיות לבד, מקבלת מזה אנרגיה ובלי לשים לב מתרחקת מהחברות, זה בריא לחיות ככה? להיות עם אנשים רק כשצריך או כשזה יעזור לך וכשאתה איתם תהיה הכי חברותי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025