היי לכולם.
נשואה שנה וחצי עם ילד בן 8 חודשים וברוך ה עוד אחד בדרך.
לפני החתונה ידעתי שבעלי הוא טיפוס בעייתי , לא מכה חס ושלום או מתעלל.
פשוט השפה שלו אלימה ומלאה בקללות רבות בעיקר על משפחתי.
בתחילת הקשר והנישואים עשינו כל שבוע בצד אחר חודשיים לאחר החתונה משהו התחיל להשתבש.
התחיל להגיד שהוא אינו אוהב את האוכל של אמא שלי ולא נעים לו להיות שם , ( אוסיף ואומר כי בעלי אינו מעשן בשבת וזה רק מוסיף על ההתנהגות שלו )
הוא מעדיף להיות עם המשפחה שלו כל הזמן.
הוריו גרים בבית קטן וכשאנחנו באים לשבת בגלל שאמחנו שומרים שבת אנו נשארים לישון שם.
אנחנו ישנים אני הוא הילד שלנו ואחיו הקטן בן ה23.
לעיתים זה לא נוח אך אין ברירה. ואני מקבלת את שה במקום מסויים.
הבעיה הגדולה היא שהוא אומר לי את יכולה ללכת אל ההורים שלך ביום חול , אני לא הולך שבת אל ההורים שלך אני לא אוהב להיות שם.
כשישבנו לדבר על הנושא להגיע לפשרה סיכמנו שפעם בחודש נלך כדי לעשות כיבוד אב ואם.
כל שבוע שהייתי שואלת אם נלך באותה השבת היה מוצא לי תירוץ אחר ובסופו של דבר עושים אצל ההורים שלו.
כדי לא לפגוע באמא שלי אני אימרת לה שאנחנו עושים שבת בבית כדי שלא תתבאס עליי ותחשוב ותרגיש לא רצויה.
כל פעם שאנחנו מדברים על המשפחה שלי זה מלווה בצעקות וקללות וכמובן שהמון בכי.
אבא שלו למשל הוא בן אדם מאוד פרימיטיבי.
אבל תאמינו לי שאם הוא הגיע למצב שהוא בא לבן שלו ואומר לו אתה לא צודק אתה חייב ללכת .. זה אומר הכל.
כולם מנסים לדבר איתו מנסים לשכנע אותו .. ואני ? רק חסר לי לרדת על ארבע בשביל להתחנן שנלך שבת.
עוברת בי מחשבה מספר פעמים להתגרש , האם מחשבתי מוגזמת ?
-חשוב לציין כי אני אוהבת את בעלי אבל לעיתים נראה כאילו הוא אינו אוהב אותי-
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025