היי לכולם.
אני נערה כבת עשרים, בת יחידה לאם חד הורית, ומאז שאני זוכרת את עצמי אימי ואני לא מסתדרות (בלשון המעטה).
אמא שלי היא אדם שמתעצבן מאוש מהר, וכל הכעסים יוצאים עלי. גדלתי עם מילים כמו "מטומטמת" ועד היום אני שומעת אותן על בסיס יום יומי, ובאיזשהו שלב זה כבר הפך להרגל.
הבטחון העצמי שלי נמצא ברצפה, אני סובלת מחוסר אמון בה ולכן משקרת לה באופן קבוע, ולאחרונה התחילו סיוטים הקשורים בה (לפני כשבוע למשל התעוררתי באמצע הלילה עם דמעות בעיניים לאחר שחלמתי שהיא לא מפסיקה להשפיל אותי).
המצב חמור עד כדי כך שבתקופת השירות הצבאי ברחתי לבית החייל לשלושה חודשים ונחשבתי לחיילת פרט, והיא אפילו לא ידעה מזה.
בכנות, אני מיואשת ופגועה, והרבה פעמים פשוט בא לי להעלם.
ניסיתי הכל- מלדבר איתה ועד להציע שנטופל שתינו אצל פסיכולוג, אך היא סירבה וכלום לא עוזר.
בכל פעם שהיא יוצאת מהבית אני פורצת בבכי, משום שכשהיא נמצאת אני מרגישה שאסור לי להביע רגשות.
אני אובדת עצות וכבר לא יודעת מה לעשות.
אשמח שתענו.
תודה רבה רבה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025