אז ככה, אני בת 26 ופעם ראשונה חוויתי זוגיות ארוכה של שנה. תמיד זה היה חצי שנה, כמה חודשים וזה נגמר
כי לא הייתה שם אהבה באמת, אולי כי אני לא ידעתי באמת מה זה לאהוב.
היום שאני נמצאת בזוגיות מאוד אינטנסיבית כלומר אחרי חודש הוא עבר לגור איתי כשלא ממש באמת יצא לנו להכיר אחד את השניה לפני, הכרנו פשוט כשאנחנו יחד בסגר בתקופת הקורונה. זה כיף זה מעביר את הזמן אחרי תקופה התחלתי לפתח רגש והוא עף עלי בצורה לא נורמאלית.
אחרי 8 חודשים התחלתי להרגיש את זה שהוא פשוט מרגיש בנוח להתלות עלי שאני זאת שאפתור את כל הבעיות.
ברגע שהתחלתי להרגיש שהוא לא מספיק מוביל או יוזם ופשוט נהנה מהשאכטה ולראות אנימה שמעבר לזה הוא לא עושה כלום חוץ מלקרקר סביבי, זה מרגיש שהוא יושב לי על הראש ואני לא מצליחה למצא זמן לעצמי.
ביקשתי ממנו קצת ספייס הוא אמר שהוא הבין אבל הוא לא.
כל פעם שאנחנו רבים פיצוצים הוא קונה לי מתנה או פרחים
ומעולם לא קנה על דעת עצמו בשביל להפתיע אותי
זה עוד יותר גרם לי פתח אליו אנטי.
אנחנו אמורים לעבור לדירה אחרת ביחד יותר גדולה ומרגיש לי שהוא פשוט לא יודע מה לעשות
רק מחכה לאישור לכיוון שלי וזה פשוט גורם לי להסתכל עליו באור שלישי.
הפסקתי להמשך אליו ולא שכבנו כבר שבועיים בכל פעם שהוא נודע בי זה לא נעים לי.
אני לא יודעת מה קרה שכל האהבה הנעימה שהייתה נהפכה לבלתי נסבלת.
אני כל הזמן מתפרצת עליו כי הוא פשוט מטומטם בעיניי
אני בפחדים ובדיכאון ואני כל כך מבולבלת , מעולם לא חוויתי זוגיות רצינית ואנטנסיבית כזו אבל אני באמת לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד אני יודעת בדיוק מה אני רוצה וזה לא אותו
ואני מרגישה שאני משכנעת את עצמי להשאר ושהכל יסתדר.
אני מבולבלת כלכך כי מצד אחד יש גבר שאוהב אותי אחרי שכלכך הרבה זמן חכיתי לזה
אבל זה מרגיש לי פשוט לא, וזה כאב לי לקבל את זה.
ואני לא יודעת מה לעשות אנחנו אמורים לעבור לגור ביחד.
ופשוט לא יודעת עםזה יתקן את השברים שבי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות