היי , בקיצור מגיל קטן התרגלתי להיות מסוגר , מבחוץ אני אדם שמשדר שהכל מעולה ושהכל סבבה - שאני מפוצץ בחברים ויש לי עבר עשיר של התנסויות ומלא סיפורים לספר אבל האמת היא . שאין לי הרבה חברים , אני לא בקשר עם אף חבר מהתיכון , אני מרגיש שאף אחד לא היה שם בשבילי כאשר באמת הייתי צריך ולאף אחד בעולם למעט המשפחה לא אכפת ממני . הבית ספר בשבילי היה נטו בשביל ללמוד וללכת . הייתי תלמיד מצטיין , ואהבתי לטפח את עצמי סביב הלימודים "זה הדבר הנכון לעשות" . איפושהו כנראה שהתפתחה גם הרגשת התנשאות וציניות מיותרת שאני מצטער עליה . אני לא יוצא למסיבות/מועדונים/ברים , וגם אם מזמינים אותי אני בדר"כ מתרץ . (אני מת על מוזיקה והכל אבל האינטרקציה החברתית פחות קורצת , מפחידה אפילו) . הרבה אנשים אוהבים את התמימות שלי וזו אחת הסיבות שמתחברים אלי , אבל לא בקטע של לצאת . אין לי אומץ מצד שני לצאת למועדון/כל מקום , כי אני פוחד שאתנהג לא כמו כולם/מוזר (אף פעם לא יצאתי , איך אני אמור להתנהג?! חח)
אני חושב שאני נראה ממש טוב ויש אינסוף דברים לדבר איתי עליהם , אני טיפוס מאוד אופטימי ואני מתאים את עצמי לכל אדם שנמצא מולי . עם זאת אני דורש שיבינו את הרצון שלי לשקט לפעמים . בנות בכללי לא יאמינו לי שאני בתול אם אספר (אולי כאלה עם ניסיון), שלא נדבר על אנשים שאני פוגש אותם בקביעות (בצבא נגיד) .
התאהבתי בבחורות כמה פעמים בחיים שלי וזה היה הדבר הכי מדהים בעולם , רק הבעיה היא שכאשר באמת התאהבתי והייתי מוכן להתמסר , חוסר הניסיון עיוור אותי , התנהגתי מעפן רצח , והן קלטו את החוסר ביטחון המשוגע שלי שתוקף מהתיכון ..
איך מגשרים על הפערים האלה??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025