לפעול לפי ההגיון או ללכת אחרי הלב?

הכרתי בחור, אחרי שבוע של שיחות וכימיה מעולה הוא הזמין אותי לדייט. חשוב לי לציין שזה הדייט הראשון שיצאתי אליו. היה לי בן זוג בגיל 15 לשנה, אבל הוא היה חבר ילדות וזה פשוט קרה, לא יצאנו לדייטים לפני.
אני כבר קרוב לשנתיים לא מתעסקת בנושא הזה, כי מהיחסים הקודמים שלי מאוד נפגעתי וכי לא מצאתי בחור שמוצא חן בעיני. הציאו לי לצאת אבל תמיד אמרתי לא, עד שהוא הגיע.
הוא חכם, הוא רגיש ומבחינת מראה הוא משך אותי, הוא היה מאוד לטעמי מהרבה בחינות. הבהרתי לו שאני רוצה יחסים אמיתיים, כי פחדתי שהוא מחפש סטוץ, כי זה סוג היחסים שהיו לו עד עכשיו. הוא קצת נלחץ מזה, אבל נרגע מהר להרגשתי.
נפגשנו, אחרי שעה של שיחה מביכה, עם הרבה ציחקוקים (זאת הייתה הפעם הראשונה שנפגשנו.) נכנסנו לסרט. במהלך הסרט התחלנו להיתחבק ולגעת, לא בצורה מינית מידי, אבל כן, קצת. כשיצאנו החוצה היתנשקנו והתחלנו להיתמזמז במשך בערך שעה. היה לי מדהים, היה לי כיף, הוא לא כפה עלי כלום ולא לחץ. מה שכן, אמרתי לו שאני מפחדת שזה בא מהר מידי ושהוא יקח אותי כקלה להשגה ויאבד עניין והוא פסל את זה נורא מהר, אבל לא הרגשתי בטוחה בכל זאת. אבל זרמתי, הרגשתי שזה נכון.

אחרי בערך שעה הוא עצר אותי. אמר שהוא לא חושב שהוא מוכן למערכת יחסים רצינית, שהוא לא מרגיש פרפרים בבטן ושהוא לא רוצה לפגוע בי. ביקשתי שיחליט לכאן או לכאן ולא ישאיר אותי באוויר עם רמזים והוא ביקש לחשוב על זה. אמרתי שאני לא מתכוונת לשבת ולחכות אבל כרגע אני דווקא כן מעוניינת לראות לאן זה מתפתח.
בפנים ידעתי שמשהו כן קרה, שהוא מאוד מצא חן בעיני ושזה כואב לי, הדחיה הזאת. אבל הקפדתי לא להראות את זה.

המשכנו להסתמס, לדבר מידי פעם, אבל לא רציני כי שנינו היינו עסוקים כמה ימים. אחרי שלושה ימים דיברנו על מה שהיה ואמרתי שאני חושבת שמיהרתי מידי לתת כותרות והלחצתי אותו, והוא הסכים איתי ואמר שהוא רוצה לנסות שוב.
אמר שיש לו בערב פגישה עם ידידה וזה כלום, אז לא לדאוג.
באותו לילה הוא סיפר לי שהם התנשקו ושהיא מצא חן בעיניו, אבל הוא רוצה שנישאר חברים. הוא היתנצל מאוד וביקש המון סליחה שהוא פגע בי ככה.

היום, יומיים אחרי זה, הוא סיפר לי שזה לא הולך בינהם, שהיא לא רצתה אותו ושהמרחק ביניהם היה בעייתי. בסוף הערב הוא כבר שלח לי לבבות שוב בסקייפ, הראה סימני התעניינות מחודשים.

אני רוצה אותו, אבל כל הסיפור הזה ממש מסריח. הוא לא נראה לי טיפוס רציני, אבל הוא הראשון שמעניין אותי אחרי הרבה זמן שאף אחד לא עשה לי את זה וה"דחיה" הזאת עשתה לי ממש רע ומתחשק לי לתקן את מה שקרה שם.
אני צריכה לדחות אותו, אני יודעת את זה. אבל אני מרגישה משהו שונה לגמרי. הלב שלי אומר לנסות שוב ולהיסתכן בפגיעה. כבר היו לי מחשבות על קשר לא רציני איתו אבל הפחד של להיקשר עליו מאוד מהר ואז לקבל דחיה שוב עוצר אותי.

אני יודעת מה התשובה ההגיונית, אבל האם לפעול לפיה? או לתת לעצמי לעשות טעויות? אני רק בת 17, זה הזמן לטעויות לא?