שלום לכולם,
אספר בקצרה שהתחתנתי לפני שנה עם בעלי היקר, הוא אהבת חיי והכל טוב בינינו. יש פרגון, קבלה, תמיכה ואהבה והכל טוב.
למרות זאת, בקרב משפחתו אני מרגישה דחויה.
מן דחייה פסיבית אגרסיבית. כלומר, הם מבקשים תמיד שנבוא יותר אבל מצד שני כשאני כבר באה תמיד ימצאו על מה לבקר, להעיר ולשפוט. רוב הפעמים באופן פוגע וחסר טאקט. נדמה ששיפוטיות וביקורתיות היא מנת חלקם.
אני תמיד משתדלת להיות נחמדה, נעימה וטובה לכולם, גם לאלה שפוגעים, אבל זה לא משנה כי אם יש להם משהו שאולי יוריד מערכי, הם יגידו אותו.
זה יכול להיות כל כל דבר- על הבית שלנו, על הכלב שלנו, על איך שאני מסדרת את הגבות שלי ועוד ועוד...
הם מעט ברברים לטעמי, לא הסגנון שלי ולא הייתי מתרועעת בחברה כזו ללוא בעלי. יש לציין שבעלי שונה מהם בתכלית. הוא בנאדם נעים, עדין ונחמד.
הצד שלי של המשפחה די מבוסס, כולם אנשים משכילים ורובם למדו. אני מרגישה שהצד שלו במשפחה מרגיש מעט מאויים ממני ו/או מהצד שלי גם אם זה באופן לא מודע. אולי זה יוצא בעקיפין בעקיצות וכו. שמתי לב שרגשי נחיתות עובר אצלם במשפחה..
אין פרגון כלפיי בכלל. בשום מקרה בשום זמן. זה כואב ולא נעים.
לפני שהכרתי את בעלי החלטתי עם מי להיות חברה ואילו אנשים אני מכניסה לחיי. והאמת היו רק אנשים נחמדים, כנים, טובים ואמיתיים. והיה לי טוב ככה.
כרגע קשה לי עם הביקורתית, לא ככ אוהבת ללכת לשם אבל מבינה שאין ברירה אז כשאנחנו הולכים זה למען בעלי.
מה עושים? איך מתמודדים עם דבר כזה?
אני מבינה שלאנשים תמיד יהיה מה להגיד. לא משנה מי ומתי. אני שונאת להתעמת, קשה שאחרים לא מקבלים אותי וגם סתם ככה. זה לא שעשיתי משהו רע למישהו...
איך לענות באסרטיביות אבל באופן נעים? מה לעשות? לוותר על לנסות להיות בקשר הדוק וטוב? או לנסות חזק יותר?
נהיה קשה ומפחדת שזה ישפיע על הילדים שלי בעתיד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025