התחלתי לצאת עם מישהו שהיה חבר מאוד טוב שלי לפני משהו כמו חודשיים
מפה לשם אמא שלו לא עפה עליי
בלשון המעטה. כל הזמן שואלת אותו אם רבנו וכשהייתי באה אליו הייתה מתעלמת מהנוכחות שלי גם אם אמרתי שלום. באמת שלא עשיתי לה שום דבר רע ואני באמת עושה לבן זוגי טוב או לפחות משתדלת. גם כשהייתי מתארחת אצלו בבית שומרת על ניקיון וסדר ולא מרעישים.
פשוט סתם לא באתי לה טוב בעין. פעם קודמת הוא סיפר לי שהיא אמרה לו שאולי כשיתחיל ללמוד ימצא מישהי וזה הכי לא מתחשב בעולם את יודעת שאני והוא ביחד. מה פתאום ימצא מישהי?
יש לי גם בעיות אמון מאוד קשות ואומרת לעצמי שאולי הוא אומר את זה בשביל לדחוק אותי לכיוון של פרידה כי אין ברירה והיא לא אוהבת אותי.
מרגישה אבודה כי הוא באמת טוב לי ועושה אותי שמחה בטירוף. אוהבת אותו כמו שבחיים לא אהבתי. כל הזמן אנחנו עצובים מזה
מה אפשר לעשות כשהאמא לא אוהבת אותי? האב אני חושבת נייטרלי אבל לא יודעת מה לעשות עם זה. לא הייתי אצלו כבר כמעט שבוע ימים אין לנו איפה להיות בגלל שהבית שלי קטן וגרה עם ההורים וזה מקשה עלינו מאוד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות