טוב נתחיל באמא שלי !
פעם שהייתי בת 12 , כול פעם שהייתי עושה טעות אפילו קטנה כמו לא לסדר או לא לנקות אמא שלי הייתה מפסיקה לדבר איתי אפילו לחודש עד שהייתי באה להתנצל בפניה והייתי מתחננת ובוכה שתסלח לי היו פעמים שהיא הסכימה מהר והיו פעמים שהיא סירבה והיה לוקח זמן שהיא תסלח לי אבל , עם הזמן שגדלתי אמרתי לעצמ למה אני צריכה להתחנן בפניה שתסלח לי היא אמא שלי היא אמורה להבין אותי ואני חושבת שהיא יכלה למצוא דרכים יותר טובות מאשר לא לדבר איתי לגמרי אז ככה זה עכשיו אני בת 16 אני לא מדברת איתה יותר משנה אנחנו עוברות אחת ליד השניה כמו רוח רפאים אני לא מסוגלת להסתכל עליה אף פעם לא הרגשתי צורך להשלים איתה כי חשבתי שאם אני מספיק חשובה לה היא תבוא לדבר איתה ולהסדיר איתי את העניינים (ולא אבא לא יכול לעזור פה ) ואמא שלי אישה מאוד קשה ולא נראה מישהו בעל מקצוע לענייני משפחה או משהו כזה יכול לעזור
ועכשיו בנוגע לאחותי בת ה-20 !!!
אמא שלי גם לא מדברת איתה אבל אחותי לעומתי מנסה להסתדר איתה ולנסות להשלים איתה ותמיד שהיא משלימה עם אמא שלי היא פתאום שוכחת אותי וקל לה לריב איתה ופתאום היא אומרת לי ״ בואי לא נדבר ״ שאנחנו רבות !.כאילו היא מוותרת עליי כי היא השלימה עם אמא שלי וכאילו מה !?!?!, אני לא חשובה לך מה כאילו מתי שנוח לך את מחליטה לא לדבר איתי!!!!
ותמיד אני זאת שתבוא לנסות ולהשלים שאנחנו רבות היא בחיים לא באה ותמיד היא אומרת לי ״ בסוף את באה להתחנף שאנחנו רבות ״ וזה ממש פוגע כי לי ממש חשוב שהעניינים בינינו יהיו בסדר ואת קוראת לי חנפנית כנראה רק לי אכפת פה מהקשר שלנו
קיצר אני לא יודעת מה לעשות מי צודק מי אשם ונמאס לי !!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות