היי. אני בזוגיות עם אישה במשך שנה.
בעברי הייתי במערכות יחסים רק עם גברים כל החיים.
( לא היו לי כל כך הרבה במהלך חיי)
בוא נגיד שהקשר הנוכחי הוא הכי רציני שהיה לי בחיים ובמקרה יצא שהוא עם אישה זה פשוט קרה לא תכננתי את זה וגם מעולם לא חשבתי שאהייה עם אישה.
יש לי בעיה מצד אחד טוב לי איתה ( יש לנו גם את הבעיות שלנו) אני יודעת שאין מערכת יחסים מושלמת בכל קשר רבים אבל בגדול טוב לי.
ומצד שני אני לא מצליחה לשחרר את המחשבות שלי מגברים אני מרגישה שאני כל הזמן במאבק שאולי הייעוד שלי זה להיות עם גבר ולהביא ילד במשפחה נורמלית?
לפעמים אני מרגישה שסטיתי מ״דרך הישר״ ואני צריכה לחזור אליה...
לפעמים אני מדמיינת את עצמי עוזבת אותה ומכירה מישהו ואז מרגישה שזה לא זה וכמה אהבתי אותה ושאולי לא אצליח למצוא גבר שייתן לי מה שהיא נותת לי ושאני אתחרט.. אף פעם לא היו לי מערכות יחסים עמוקות עם גברים הכל זכור לי כמאוד שטחי.
זה החיים שלי פה ואני מרגישה שאני חיה באמצע לא לפה ולא לשם וזה גם לא פייר כלפיה אני חייבת להחליט ולהבין מה טוב בשבילי איך יודעים? כמה שאני מנסה לשבת עם עצמי ולחשוב לעומק אני מרגישה בילבול.
אני מרגישה קצת שבויה בקשר הזה. לא יודעת אם זה מה שאמור לקרות לי בחיים הקשר איתה.
לפעמים אני אומרת לעצמי טוב מה שצריך לקרות יקרה אני פשוט יזרום אבל אני אוטוטו בת 40 ומדובר פה בחיים שלי אני חייבת לקבל החלטות ולאן לפנות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות