בעל מדהים ללא מגע, ליטוף או מחמאה

הי לחוכמת ההמונים.. זה ארוך כי זה מציק לי מאוד, שפכתי את ליבי והכל מדוייק:
אני בת 45, נשואה 15 שנה לאדם מקסים, טוב לב, חכם, נדיב, מתחשב, אב נפלא, איש משפחה, מבשל ונותן מעצמו, ודואג לי ולבית שלא יחסר דבר.
הבעיה מתחלקת לשניים:
1. הוא מאוד שלילי כלפיי, לא משנה מה אומר, תמיד יאמר הפוך ממני. בעיקר בדברים יומיומיים אבל זה פשוט מתיש. מי שלא חווה אולי לא ירד לסוף דעתי.
2. נדיר מאוד שיזום כלפיי מגע, ליטוף, מחמאה - כך זה שנים רבות (כן מחמיא לי מידי פעם על חוכמתי וטוב ליבי). בשנים האחרונות שכבנו מספר פעמים בודדות, בשנה האחרונה אולי פעם אחת. הוא לא יוזם כלום וגם אני לא. זה לא מפריע לי. נראה שכבר אין משיכה מינית בנינו. אנחנו לא בוגדים אחד בשני ואף פעם לא בגדנו. נמצאים רוב הזמן ביחד כולל בעבודה.

יש לציין שאני אוהבת אותו מאוד, אף פעם לא הפסקתי, ומאמינה שבפנים הוא אוהב אותי כי בעיקר דואג לי ומפנק אותי בנתינה מעשית וכן מכבד אותי מאוד, בעל מזג עדין אך יחד עם זאת מאוד מאוד מאוד נרגן.

הבעיה העיקרית זה הפער בנינו, אני עדיין בת 16 בנשמתי, רוצה מגע, ליטוף, מחמאות, דבק.
הוא מצידו לא אומר לי שהוא אוהב אותי (רק אם אני שואלת הוא אומר כן אבל רצוי מצידו שלא אשאל יותר מידי), לא נוגע בי, לא מעביר ליטוף על שערי, לא מדליק לי מבט לעולם ואפילו קשה לצחוק איתו כי זה גם קטע אינטימי כנראה. מקסימום לפעמים יוזם חיבוק מתוך שינה.
הוא לא מוכן לעשות דברים משותפים כמו לבשל ביחד למשל. אני מנסה ליזום המון מגע, ליטופים, מחמיאה לו אומרת שאני אוהבת, אבל נתקלת בחומה בצורה.
(לא אכפת לי הסקס, למרות שאם היה מחזר הייתי נדלקת בכיף) שוחחתי איתו המון באופן גלוי מאוד, אומר שינסה, שאוהב אבל כלום כלום לא משתנה.
היינו בטיפול זוגי, זה תהליך שמתמסמס ולא מרגיש אמיתי, לא התחברנו.

אני במלכוד!!! יש לי בעל מושלם שאני אוהבת ומעריכה, נדיב, חכם, מקסים, הכל, אבל יחד עם זאת שלילי ונרגן, לא מראה לי שום חיבה או כל סוג של אינטימיות. זה לא היה כך בהתחלה, אבל אף פעם לא היה רומנטיקן צמרת. הוא טיפוס ביישן ומובך לעיתים.
לאחרונה אני מרגישה שכלום לא עוזר, לפחות שיהיה פחות שלילי וביקורתי בהתייחסות ולא כל דיעה הפוכה ממני.
אמרתי לו אינספור פעמים, אם אין בנינו מגע, ליטוף, סקס כלום ומאחר שאני רוצה להיות נאהבת, אם אתאהב באחר לא אעצור, וזו לא תהיה בגידה, לא אסתיר ממך. אבל כשמישהו מחזר אחריי ויש קצת משיכה אז אני מיד דוחה ולא רוצה לחבל בנישואין כי אני אוהבת אותו ונוח לי ברוב הזמן.
לפני יומיים רבנו, כעסתי, נמאס לי. בגלל שהזוגיות לא חמה בכלל (ואני אש ורוצה חום) אז נוצר חוסר סבלנות מצידי לביקורת שליליות כי גם את זה אני צריכה לסבול? זה גורם לי לאחרונה להתייחס אליו קצת בוולגריות בסמן ויכוח, בחוסר סבלנות ולהרים את קולי והכל בגלל שאני במלכוד. זה לא לרוחי ובגלל שכך זה מתדרדר אמרתי לו שאני לא במקום טוב ורוצה להתגרש. (קשה לי גם מאוד להתגרש בגלל הילדים). הוא לא רוצה להתגרש אבל לא מתנגד במיוחד, יעשה מה שטוב לי. מה לעשות חברים?