אני בכיתה יב ,לומדת במגמות מחשבים ואמנות
אני מתה על אמנות ,ממש חיה בשביל זה אני מצלמת ,מציירת, כותבת ומה לא.
אמנות זה האוויר לנשימה עבורי ואני מרגישה שהחלום שלי זה לעבוד בזה ולהיות צלמת אופנה . אני משתתפת בתחרויות צילום ופעם אחת שנה שעברה זכיתי בתחרות צילום .
מצד שני אני כזה חכמה במתמטיקה ומחשבים ,בבגרות 5 יחידות קיבלתי 94 במועד א בקיץ. הייתי בחטיבה בכיתת מופת וזה היה במילה אחת פשוט סיוט, הרגשתי מתה ,האווירה ,הילדים, הציפיות של המורות, היחס אלינו... איבדתי את זה ממש והרגשתי לא טוב נפשית ופיזית.
ההורים וכל מי שאני מכירה אומרים לי שאהיה מתכנתת ושבצבא כדאי לי להתמיין ל820 וכאלה ... (אני רוצה להיות צלמת צבאית..)
אני מרגישה שאף אחת לא מבין אותי ומתייחסים לאמנות שלי כאילו זה קשקושים של ילד קטן ולא יהיה מקצוע . אני מאכזבת את כולם שאני מתעניינת בזה ולא מבינים אותי.
בבקשה אל תרשמו תגובות כמו שבאתי להשוויץ שאני טובה בהכול, מי שמכיר אותי יודע ששוויצרית זה הדבר האחרון שאפשר לומר עליי.
תודה שקראתם את זה מעריכה שהשקעתם מזמנכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות