אני נער כמעט 18 והיתי שמח אם משהו עבר את מה שאני עובר כדי שיוכל לעזור לי היתי חרדי עם הרבה חברים ועכשיו אני דתי ( בגיל 14 ) כתוצאה מזה החברים החרדים הפסיקו לצאת היתי וזה ויש לי חברים מהשכונה אבל הם לא קוראים לי לשום דבר שהם עושים כמה שאני מבקש מהם הם לא רוצים את האמת אין לי בעיה ליוהת לבד אבל הבעיה שזה מביא לי דיכאונות קשים ומחשבה שאני לא שווה שיש לי חרה חיים גנטיקה חרה וזה אבל כל פעם אני קם יוצא מהבית סתם כדי שאני יראה אנשים מנסה לדבר ואז אני מתחיל לגמגם (יש לי גמגום קל ) וזה לא הולך ואז אני אומר לעצמי למה שלא תביא משהי ואז אני מסתכל על המראה ואומר עזוב אולי בכל זאת תנסה את ההמשך אתם יודעים אז אני חוזר הבית ומתפרק למיטה ובוכה ואז אני אומר לעצמי בוא תביא אלכוהול או משהו אחר תשכח קצת תחיים מגיע לך ואז אני נופל ואז אחר כך אני קם אבל אני מרגיש שאני צריך עוד ואז מתחילה מלחמה בני לבין עצמי שברוב הפעמים אני מנצח אבל אני מרגיש שאין לי עוד כוח כי אם אתה סובל למה שלא תהנה (את האמת זה לא בדיוק הנאה זה יותר בכיוון של בריחה) ואני לא רוצה לברוח מהבעיה אני רוצה להתמודד איתה אבל אני מרגיש שאני לא חי בכלל ואני לא רוצה להרוס לי תחיים גם כי זה לא מגיע לאמא שלי וגם כי אני לא רוצה להיות אלכוהוליסט או נרקומן כי זה הוא הרבה יותר עמוק אם משהו עבר את זה או משהו דומה אני ישמח לעזרה ♥️
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות