היי אסק פיפול,
ממש רע לי, המצב הנפשי שלי מתדרדר ממש בסגר הזה...
אני מרגישה סופר בודדה, אני כן שומרת על קשר עם חברים, בווטסאפ,בטלפון,היה פעם בזום, אבל זה לא אותו דבר כמו לראות אותם ולחבק ולהסתכל בעיניים,
ושסיפרתי על זה לאבא שלי הוא הציע לי לנסות להציע לחברים להיפגש במקום פתוח כמו פארק, יענו להתחכם,אבל כל החברים או חוששים להיפגש או שההורים שלהם לא מרשים להם לצאת מהבית....
בכללי בגלל הכול,אני מרגישה משועממת,שאין לי למה לצפות, למה לקוות, אין לי מוטיבציה כמעט לכלום, אני דוחה דברים, אני פשוט מרגישה ריקנות.(לא בקטע אובדני,חס וחלילה)
וגם בגלל שיש יותר זמן עם עצמך אני כל הזמן חושבת על דברים רעים שקרו לי/דברים שלא קרו כמו שרציתי בחיים,שאני בדרך כלל מנסה להדחיק או שאני עסוקה ולא חושבת על זה וזה גורר אותי לרחמים עצמיים וקשה לי לישון בלילה עם כל המחשבות האלה.
הדבר היחיד שמעודד אותי בתקופה הזו זה מוזיקה, סדרות וסרטים.. וספורט.
אני לא ממש משתפת את ההורים במה שאני מרגישה למרות שאני יכולה... והם יקשיבו לי והכול. פשוט אין לי כוח להתחיל לפרט להם על זה.
איך אני יכולה לשמור על שפיות בתקופה הזו? קשה לי ממש...
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות