אוקיי אז אני פשוט יתחיל לפרוק פה
פשוט נמאס לי להרגיש מכוערת מבפנים ומבחוץ נמאס לי מזה שאני צריכה לעבור התקפי חרדה ולבכות כל יום על המראה שלי ועל החיים שלי אני רוצה להרגיש חזקה אבל אני לא יש לי חלום להגשים ואני ירדוף אחריו אבל אני פוחדת לא להצליח כי אני לא מספיק חכמה ...
אני מכוערת באמת אני לא מיוחדת אני רגילה מינוס שיער חום ארוך עיניין חומות רגילות פרצוף רגיל גוף לא מפותח אני ממש חסרת ביטחון בעצמי ואני לא מסוגלת הייתי רוצה להיות יפה כזאתי שמסתכלים עליה ורואים שיש בה משהו מיוחד ..אבל לאומרת זאת אחותי היא ואו היא גם כמוני ״רגילה״ אבל היא לא נראת כמוני היא הרבה יותר מיוחדת .. וגם האופי שלי משונה אני לא כמו כל הנערים בגילי אין לנו אותו נושאי שיחה שנגיד אני יכולה להשתלב בקלות רבה בשיחה של מבוגרים אבל אני מרגישה לבד מבחינה חברתית הדור בימנו לא מסתכלים כל האופי זה אין מה לעשות עם זה זה החזות הראשונית אני למשל תולעת ספרים אני אוהבת לטייל בטבע יש לי סגנון לבוש שונה אני אוהבת להביע את עצמי אני לא אוהבת דברים חומריים בעיקר אני רוצה להיות רופאה כירורגית מאז אני קטנה זאת התשוקה שלי בחיים אבל אני לא חושבת שאני מספיק חכמה בשביל זה ואז האלה החיים הגרועים שלי הלוואי שהם היו יותר מרגשים ומעניינים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות