היי, אני כרגע תקועה במצב שאין לי שום חיי חברה ורוצה לשנות את זה... אני מאוד ביישנית ואנשים תופסים אותי כמוזרה וסנובית כי אני פשוט לא מסוגלת להתחיל או להצטרף לשיחות בלי לגמגם ולהביך את עצמי, תמיד כשאני מדברת עם אנשים שמוצאים חן בעיניי אני מרגישה שאני מעיקה עליהם ופוחדת ליזום דברים ככה שלא יוצא מזה כלום. בזמן האחרון כן יש לי כמה חברות אבל אין כלום מעבר ליציאות מטופשות ואני לא מרגישה באמת מחוברת אליהן ולא נהנית בחברתן, אני סובלת מדיכאונות ופוסט טראומה וכשאני נמצאת במצבים קשים אין לי עם מי לדבר אבל כשמישהי מהן בוכה לי בגלל מריבה דבילית עם אחותה או משהו בסגנון אני תמיד צריכה לסבול את כל זה ולנסות לעזור, ויש להן מודעות מלאה למצב שלי... ועכשיו הבנתי שחלק מהן רק מנצלות את הכסף שלי ועכשיו בגלל שהייתי בחלת ולא היה לי כסף מיותר ליציאות ולשלם עליהן אז אני כבר לא מעניינת ורלוונטית מבחינתן... אני במצב שאני לא סומכת על אף אחד ואני יודעת שאין סיכוי גדול שאני אמצא חברה באמת טובה אבל אני פשוט חייבת. אני כבר שנים במצב הזה ואני באמת מרגישה מבוזבזת כי אם אני חברה אז זה עד הסוף ואני כל כך צריכה את זה. איך אפשר להגיע לכל מיני סיטואציות חברתיות כשאני לגמרי לבד? ואיך לדעת שמישהו באמת מעוניין להיות בחברתי? לא עשיתי צבא או שירות לאומי ואין לי ממש קשרים מהעבודה ואני באמת נואשת כבר ואשמח אם תוכלו לתת לי עצות או שתספרו לי איך אתם יצאתם ממצב כזה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות