שלום לכולם.רוצה להתייעץ..אני רוצה לתאר את מצבי: בעבר לפני כ 4 שנים הייתי בזוגיות. זוגיות לא בריאה שגבתה ממני מחיר פיזי ונפשי קשה בזמנו. היום אני במקום אחר לגמרי וחי חיים טובים..אך מרגיש מאוד בודד למרות שיש לי חיי חברה ומשפחה, ומבחינה רציונלית אני מבין שאני לא לבד אך תחושת הבדידות ליוותה אותי מאז ומתמיד. יש לציין כי אני מרגיש במצב נפשי טוב. יש לי עבודה מספקת וטובה, יש לי תוכניות ומטרות לעתיד וברור לי שבמקום מסוים חסרה לי זוגיות. הבן זוג שיוכל להיות חלק ממני, להיות זה שאשקיע בו ואתן 200% מעצמי. הבעיה היא שאני יוצא לדייטים..אך מרגיש שאני פוסל מהר מדי..אני בטוח בכך שאני לא מחפש סתם סקס אלא קשר אמיתי..אך לעתים מרגיש שאני מתפשר או לא מספיק נמשך או שאני מאוד מאוד מפחד להכניס את עצמי שוב ל "קשר חולה" הייתי במקום הזה ואני לא מוכן בשום מחיר להכניס את עצמי שוב לפלונטר נפשי שלקח המון זמן ועבודה עצמית לצאת ממנו. אני מרגיש שאני פוסל או לא נותן הזדמנות לקשרים טובים שיכולים להיות.פשוט נהייתי ציני וקר כלפי כל אפשרות לקשר ובמחשבה אני פוסל ולא רואה טעם..אומר לעצמי :" טוב עוד פעם דייט של ראיון עבודה" באמת שאין לי את הכוחות והמשאבים הנפשיים לכך. מה אתם מציעים לי? איך אוכל להשתנות במחשבה ולתת הזדמנות בלי לפחד להיפגע?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות