כן
היי, אז אני בת 16, עולה ליא, בצופים אז היום הייתה לי שיחת שיבוצים. וקיבלתי את הדבר האחרון שרציתי לקבל. באמת כל אחד שאמרתי לו מה קיבלתי היה בהלם כי התפקעד הזה כל כך לא בנוי וכל מי שנמצא בו בסופו של דבר פורש. אני באמת חושבת שהייתה לי שנת הדרכה מדהימה, ויצא לי להתמודד במהלכה עם כל כך הרבה דברים, ועדיין לא מעריכים אותי.
שמו אותי בתפקיד ששמים אנשים ש-"לא הבליטו את עצמם" או "לא הוכיחו את עצמם מספיק" וזה כל כך מעליב שככה חושבים עלי למרות שאני מדריכה כל כך טובה.
באתי לשיחות שיבוצים באמת במחשבה שאני אזרום אם כל מה שאני אקבל, אבל התרחיש הזה לא עבר לי לשניה בראש
במהלך השנה היו לי מחשבות על פרישה. בגלל הקושי בהדרכה והציפיות, ה"כל הכבוד" שלא יצא לי לקבל, אי התחברות לשכבג. בחרתי לא לפרוש כי כל החברים שלי גם מבתי ספר אחרים מהצופים ואם אפרוש לא אראה אותם וגם כי זה היה התחביב היחיד שלי.
וגם בגלל שכל החברות שלי בבית ספר מהצופין ואני יודעת שאם אני אפרוש כל היום אשמע על שיחות צופים ואף פעם לא ארגיש יותר חלק. וגם כי בסך הכל די נהניתי השנה
המחשבה על לפרוש חזרה עכשיו, שאני בוכה בסלון אחרי שיצאתי בריצה לפני שעוד אחד מצוות מוביל יחרטו אותי שאני טובה ובלה בלה
רני לכ יודעת מה לעשות
רני מרגישה שאין לי בחירה שאצא ממנה שמחה
אני רוצה להינות בבית ספר וגם לא לסבול בצופים.
גם אם אחכה ואנסה ובסוף לא אוהב, מה כדאי לי לעשות?
לפרוש?
לא לפרוש?
איך אפשר לצאת מזה?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025