רוצה לשתף אתכם בחוויה שחוזרת על עצמה פעם שנייה (הקונסטלציה שונה, אך הרבה מן המשותף). לפני שבוע ישבתי בבית קפה עם חבר מהלימודים. שנינו מסיימים תואר מתקדם באחד ממדעי ההנדסה. תקופת קורונה ובית קפה די ריק מאדם. אחרי שלוש דקות של ישיבה, ניגשת אלינו מלצרית. להפעתנו, שנינו מכירים אותה, אם כי מסתבר ממקומות שונים. הבחורה שירתה איתי במשך כמעט שנתיים באחד מבסיסי חיל המודיעין הסגורים, ומאז שהשתחחרה עבר יותר משש שנים. לא שמרנו על שום קשר מאז. לחבר שלי, התברר, היא הייתה מין ידידת ילדות. אחרי סמול טוק של שתי דקות, הזמנו. באיזשהו שלב יצאתי לי החוצה לעשן. חבר, שלא עישן, נשאר בפנים. אחרי חצי דקה, מי ניגשת אליי? "מה נשמע? מה קורה איתך? אתה שומר על קשר עם מישהו מהצבא? לא ידעתי שאתה לומד יחד עם %^*...". סיפרתי לה בקצרה את קורות חיי מאז השחרור: טיול, לימודי תואר ראשון, מעבר לתל אביב, עבודה בחברת היי-טק, לימודי המשך בלה בלה בלה'. ככה החלפנו סיפרנו אחד לשנייה על החיים. פתאום היא שואלת: "אתה עכשיו יוצא עם מישהי או יש (לך) חברה?". לא ידעתי בהתחלה מה לענות, ושאלתי בחצי בדיחה האם היא רוצה לשדך לי את אחת החברות שלה. היא מלמלה משהו שנשמע כלא, אבל לא באמת הבנתי. אמרתי לה שיש לי חברה כבר הרבה זמן (מה שבאמת נכון), ואחרי כמה דקות של שיחה תפלה חזרתי פנימה.
אחר כך תהיתי האם יש סיכוי שניסתה להציע את עצמה, אך מהר מאוד פסלתי את האפשרות הזו. במשך כמעט שנתיים גרנו ושרתנו באותו בסיס. היחסים היו יחסי ידידות, אך בשום שלב לא היה רמז ליותר מזה, לא מצדה ולא מצד בנות אחרות. שלא תבינו, היו הרבה זוגות בבסיס, ואם אני זוכר נכון, היא יצאה עם אחד החיילים הותיקים. אני נראה לא רע ותמיד קיבלתי פידבקים חיוביים, פשוט קצת חנון (עד היום).
לא הייתי מתייחס לזה, אם זה לא היה קורה פעם שנייה (מישהי אחרת מהצבא). אין כאן פאונטה, סתם תהייה על התנהגות של בני אדם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות